המפלגות הגדולות בישראל לאורך ההיסטוריה, וסוגי המפלגות הקיימות

הדור הצעיר מכיר אולי היטב את המפלגות הבולטות המתחרות על לב הציבור, וער לסיסמאות הבחירות ולתעמולה המציפה אותנו מכל עבר, אך האם הוא גם מבין מאין צמחו המפלגות הללו? האם מאז ומעולם כך הייתה החלוקה בין הימין ובין השמאל? מה קרה בתנועות השמאל והימין לאורך השנים, ובכלל - אילו מפלגות היו לנו לאורך ההיסטוריה? סקירה קצרה, על קצה המזלג הפוליטי
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג מפלגות

מקום המדינה, מפלגות שונות ומשונות קמו ונפלו, התחדשו והשתנו, נעלמו וגדלו. לאורך השנים, נדמה כי ה'קצוות' התקרבו מעט, המרכז התרחב יותר, ובכל זאת כל מפלגה מחזיקה במצע שונה, לפחות במעט, מן האחרות. מוקד העניין היה מאז ומעולם על נושא הביטחון והכלכלה, אך עם השנים נוספו נושאים 'בוערים' לא פחות, ובהם נושא יוקר המחייה, הדיור, החינוך ועוד.

 

המערכת המפלגתית בישראל - השינויים הגדולים

מפלגת מפא"י, ששמה שונה מאז למערך ואח"כ למפלגת העבודה, כיכבה בישראל מיום הקמת המדינה עד לשנת 'המהפך' ב- 1977, אז העבירה את השרביט למחנה הליכוד. החל מ-1984 והלאה, ניתנה חשיבות מרבית לנושא הדת, הסכסוך ערבי-יהודי, וכן למעמד הסוציולוגי והעדתי בישראל, אלו השפיעו רבות על מגמת ההצבעה.
 
בחירות 1992 הביאו עמם את תקוות הסכמי אוסלו, אך לא הצליחו להוביל לשינויים משמעותיים עד 1995, השנה שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. אז, למעשה, נקטע תהליך אוסלו, ובעקבות מחיר הדמים שגבה התהליך, הובילו הבחירות להעברת השלטון חזרה לליכוד. בשנת 2006 עזב אריאל שרון את הליכוד והקים את 'קדימה', שנחשבה כמפלגה מתונה ומרכזית, וכך זכה בבחירות.  ממשיך דרכו אהוד אולמרט, זכה ב- 29 מנדטים, וכך הפכה 'קדימה' למפלגה הגדולה ביותר בכנסת.  מאז, השלטון חזר לליכוד, בראשות בנימין נתניהו, וכעת שוב אנו בפתחם של בחירות, אשר את תוצאותיהן קשה לנבא.
 

מצעד המפלגות ההיסטוריות

פועלי ציון: הייתה מפלגה סוציאליסטית ציונית, אשר מנהיגיה היו למנהיגים הבולטים במפלגת מפא"י (העתידית, בשלב זה). אידיאולוגיית המפלגה התבססה על סוציאליזם קונסטרוקטיבי, והם האמינו כי העם היהודי נמצא בסכנה, וכי הדרך להצילו היא על ידי הפיכתו לעם פועלים יצרני בארץ ישראל, שיתפרנס מעבודת כפיים ומחקלאות. האידאולוגיה שבה האמינו כללה שוויון, שיתופיות, ותרבות סוציאליסטית. עם העלייה השנייה, הציע בן גוריון את הקמת ההסתדרות הכללית לפועלים העבריים,  ובהמשך נוצר איחוד בין מפלגת פועלי ציון ובין קבוצת 'הבלתי מפלגתיים', שנקראה אחדות העבודה. 
 
מפ"ם: המשכה או גלגולה של אחדות העבודה, עם מפלגת השומר הצעיר. המפלגה הוקמה ב- 1948, והייתה הסיעה השנייה בגודלה. היא שימשה כאופוזיציה לממשלת בן גוריון. ב-1954 פרשו מהמפלגה אנשי אחדות העבודה בשל מחלוקת בשאלת היחס לברית המועצות, ונותרו בה יוצאי השומר הצעיר. בהמשך, הפכה המפלגה לשותפה בממשלות בהנהגת מפא"י, ואחרי כן עם מפלגת העבודה, אך שמרה על מסגרתה כמפלגה עצמאית. ב- 1984 מפ"ם פרשה מן המערך, בעקבות הקמת ממשלת אחדות לאומית וב- 1992 הצטרפה למר"צ. 
 
שלומציון: מפלגת שלומציון הוקמה על ידי אריאל שרון שפרש מהליכוד בשנת 1976‏. בתעמולת הבחירות ביקשה שלומציון מהציבור להצביע לה, כדי שאריאל שרון יהיה שר הביטחון‏. המפלגה זכתה בשני מנדטים ולאחר מכן התמזגה עם הליכוד, לאחר הבחירות. שרון מונה לשר החקלאות.

חירות: מפלגה ימנית שנוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי, ובראשם מנחם בגין. בין רעיונותיה המרכזיים: צדק סוציאלי, דמוקרטיה, קיבוץ גלויות, שלמות המולדת וחירות האדם.  ב- 1965 חירות  הייתה חלק מגוש פרלמנטרי מאוחד שנקרא גח"ל, ובשנת 1967, במלחמת ששת הימים, הצטרפה המפלגה לקואליציה, לממשלת ליכוד לאומי' בראשות לוי אשכול. כך הוענקה לגיטימציה למנחם בגין ולתנועתו.  

מולדת: הוקמה ב- 1988 ע"י רחבעם זאבי, ונחשבה כמפלגת ימין ציונית. עיקר מצעה הוא פתרון הסכסוך הערבי-יהודי ע"י טרנספר מרצון של הערבים. בשנת 1991, צורפה מולדת לממשלת שמיר (ליכוד) ורחבעם זאבי, מונה לשר בלי תיק. בשנת 1992 פרשה מולדת בעקבות ועידת מדריד. כוחה עלה לכדי שלושה מנדטים, אך אז החלו חיכוכים פנימיים ופיצול המפלגה לשלוש סיעות יחיד. בהמשך בשנת 2001, בממשלת האחדות, צורף זאבי לממשלה, והוא שימש כשר התיירות, אך עוד באותה השנה נרצח בידי מחבלים פלסטינים. כוחה של המפלגה ירד למנדט אחד בלבד, ובכנסת ה-19 לא התמודדה כלל.
 
התחייה: מפלגת ימין שהוקמה ב-1979, והתפרקה בשנת 1992 לאחר שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. התנועה תמכה ברעיון ארץ ישראל השלמה ובהתנחלות בכל חלקי הארץ והתנגדה לפשרה טריטוריאלית. עם הזמן, התנועה הפכה לתנועה מתונה יותר ל'ליכוד'. לאחר אי הצלחת המפלגה בבחירות לכנסת השלוש עשרה, המפלגה לא שרדה.
 
הגמלאים: גי"ל - גמלאי ישראל לכנסת, ידועה בשם 'מפלגת הגמלאים', ומטרתה קידום זכויות האזרחים המבוגרים בישראל. המפלגה הוקמה ב- 1996 על ידי נאוה ארד ומשה שרוני, אך לא עברה אז את אחוז החסימה, בשנת 2006 התחדשה המפלגה באנשים חדשים והצליחה לקבל 7 מנדטים ולהיכנס לממשלה. בעקבות סכסוכים פנימיים, בבחירות 2006 שוב לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת. בין רעיונותיה של המפלגה: הגנה על זכויות הפנסיה, זכויות הדיור של גמלאי ישראל, הגדלת סל הבריאות לגמלאים, קידום ערכי הדמוקרטיה והגנה על ערכי המסורת היהודיים.
 
שינוי: מפלגת שינוי הייתה מפלגת מרכז חילונית וליברלית, שיוסדה ע"י אמנון רובינשטיין, והתמודדה כבר ב- 1977 בשם ד"ש (דמוקרטיה לשינוי), אך התפרקה בהמשך. היא ייצגה את המעמד הבינוני, התנגדה לשחיתויות והציגה קו מדיני מתון. בין רעיונותיה: שינוי שיטת הבחירות, מלחמה בשחיתות, קביעת חוקה, והפרדת דת ומדינה. בשנת 1978 המפלגה התפצלה וגססה, וב- 1981 סיימה את דרכה כמפלגה.
גשר: גשר הוקמה ב-1996 כמפלגה עדתית חברתית בכנסת ה-13, על ידי דוד לוי, אשר פרש מהליכוד, ועם דוד מגן. אולם, ב- 1999 התרחש פילוג, ומגן פרש וחבר לחברי כנסת מהליכוד להקמת סיעת 'ישראל במרכז'. לקראת הבחירות לכנסת ה-16, פרש דוד לוי ועבר לליכוד. אתי שירז, שעמדה  עד אז בראש מטה ההסברה במפלגה, התכוננה לתפוס את מקומו של לוי. אך דוד לוי הגיש עתירה  וביקש לפרק את המפלגה. בית המשפט המחוזי אכן קבע כי המפלגה לא תוכל להתמודד בבחירות לכנסת ה-16‏, והמפלגה התפרקה.

מפלגת המרכז: מפלגת מרכז פוליטי שהוקמה ב- 1999, על ידי חברי כנסת שפרשו ממפלגות העבודה, הליכוד וצומת. ליפקין-שחק הודיע על החלטתו להתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה,  אך  בפועל לא נחל הצלחה. בהמשך הצטרפו למפלגה אורי סביר, יצחק מרדכי ודליה רבין-פילוסוף. בבחירות ציפתה למפלגה אכזבה והיא קיבלה שישה מנדטים בלבד. בעקבות כך, המפלגה הצטרפה לממשלת ברק. מרדכי כיהן כשר התחבורה, ושחק כשר התיירות. לאחר מכן, יצחק מרדכי הואשם בעבירות מין ונאלץ להתפטר. מאוחר יותר, התפצלה המפלגה לשתיים, וחלקם הקימו יחדיו את סיעת 'הדרך החדשה'. 'המרכז' ב- 2003 בראשותו של דוד מגן, לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

עם אחד: מפלגה סוציאליסטית חברתית, שמאלנית. הוקמה בשנת 1999, ועמיר פרץ עמד בראשה. המפלגה הייתה מזוהה עם ההסתדרות הכללית, וזכתה ב-24 מנדטים. היא הובילה קו סוציאליסטי, להגנת זכויות העובדים. בשנת 2005 נבחר יו"ר המפלגה, ליו"ר מפלגת העבודה, וזאת הסיבה שהמפלגה לא התמודדה לכנסת ה-17.
 

מפלגות שנותרו על המפה הפוליטית

מפא"י- מפלגת העבודה: הוקמה ב- 1968. מפלגה המגדירה עצמה שמאל ציונית - סוציאל-דמוקרטית. לאורך השנים, כיהנו בה ראשי מפלגות שונים שחלקם זכו לכהן גם כראשי ממשלה,  ובהם: לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין ושמעון פרס. מנהיגה הנוכחי הוא יצחק (בוז'י) הרצוג, ובבחירות לכנסת ה?20, המפלגה רצה במשותף עם מפלגת התנועה, בראשות ציפי לבני, בשם 'המחנה הציוני'.

הליכוד: הוקמה ב- 1973 כרשימה שכללה את נציגי התנועות: המפלגה הליברלית, חירות, הרשימה הממלכתית ועוד. בראש המפלגה עמד מנחם בגין, והוא הנהיג מפלגה ימנית מתונה, השומרת על מסורת העם היהודי, ברוח אידאולוגיית ז'בוטינסקי. בין ראשי הממשלות, המשתייכים לליכוד: מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון ובנימין נתניהו.

קדימה: הוקמה ב- 2005 ע"י אריאל שרון, לאחר פרישתו מהליכוד. חברי המפלגה הגדירו עצמם כמרכז מתון, וכללו פורשים מן הליכוד ומן העבודה. מן המצטרפים אל המפלגה, גם שמעון פרס,  אהוד אולמרט וציפי לבני. בשנת 2006 זכו להיות המפלגה הגדולה בכנסת עם 29 מנדטים. בבחירות 2009 זכו שוב, בראשות ציפי לבני, אך בחרו להישאר באופוזיציה. בשנת 2012, לאחר פרישת מרבית חברי המפלגה, נעלמה קדימה מהמפה הפוליטית.
 
ישראל ביתנו: הוקמה ב- 1999 ונחשבת כמפלגת ימין ציונית, בהנהגת אביגדור ליברמן. בשנת 2000  התמזגה עם סיעת 'האיחוד הלאומי'. המפלגה רואה עצמה כממשיכת דרכו של זאב ז'בוטינסקי,  ומצעה כולל שלושה עקרונות: עלייה, הגנה על המולדת והתיישבות. כמו-כן, המפלגה דורשת ליישם הצהרת נאמנות מכל אזרחי ישראל (כולל ערביי ישראל). המפלגה פונה גם לקהל העולים מברית המועצות לשעבר, ועוסקת בבעיות הקשורות לקליטת העלייה.

יש עתיד: הוקמה בשנת 2012 על ידי יאיר לפיד, והתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת התשע עשרה  שבהן זכתה ב- 19 מנדטים והייתה חלק מן הממשלה. המפלגה קיבלה את תיק האוצר, החינוך  והבריאות. לאחר הכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו על בחירות חדשות, רק לאחר שנה וחצי, פוטרו אנשי יש עתיד. עיקר רעיונות המפלגה מבוססים על דאגה למעמד הביניים, קידום השוויון בנטל, שינוי שיטת הממשל, הגדלת יחידות הדיור, פתרון שתי מדינות לשני עמים ועוד.
 

 

המפלגות הדתיות

מפד"ל/הבית היהודי: המפלגה הדתית לאומית, מייצגת את הציבור הדתי הלאומי, אך פונה לכלל האוכלוסייה. המפלגה חרתה על דגלה: ציונות, יהדות, אהבת ישראל, תורה וארץ ישראל השלמה. המפלגה שייכת למפה הימנית של הפוליטיקה. מצע המפלגה כולל את הנושאים: חינוך, ערכי ניקיון כפיים, יהדות ולחימה בטרור. בראשות המפלגה עומד נפתלי בנט.
 
ש"ס: מפלגה חרדית-ספרדית, שהוקמה בשנת 1982. היא הוקמה כמפלגה שפונה לא רק אל האוכלוסייה החרדית-ספרדית, אלא לכל המזרחים בישראל, כולל חילוניים. מטרת המפלגה היא לתקן את האפליה העדתית והכלכלית כלפי הספרדים בארץ. דעותיה הביטחוניות נוטות ימינה, עם זאת מנהיגה הרוחני ז"ל, הרב עובדיה יוסף, קבע כי חיי אדם חשובים יותר מהשטחים. מנהיג המפלגה היה בתחילה אריה דרעי, אך לאחר שהואשם בשוחד וישב בכלא, החליף אותו אלי ישי בתפקידו כיו"ר המפלגה. לאחר שדרעי השתחרר וחזר למפלגה, התגלעו חילוקי דעות באשר למי שאמור לכהן כיו"ר המפלגה. לאחר מות הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של המפלגה, פרש אלי ישי מש"ס, והקים את מפלגת 'יחד'. 

יהדות התורה: יהדות התורה מורכבת מאיחוד המפלגות 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה'. המפלגה היא  חרדית אשכנזית, ומבוססת על מצע שתי הרשימות המאוחדות בה. בין הנושאים החשובים בה: רוח התורה והמסורת, השפעה דמוקרטית על אורח חיים יהודי וקדוש, חינוך להגינות ויראת שמיים. בשל שיקולים של ייצוג לחצרות החסידיות השונות, נהוגה במפלגה רוטציה.
 

מפלגות השמאל הבולטות

מר"צ: הוקמה ב- 1992 כמפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית. עיקר רעיונותיה מתבססים על זכויות האדם בכלל, ובפרט: הפרדת דת ומדינה, חופש הדת, חופש ביטוי, חיזוק המגזר הציבורי ומדינת הרווחה, קיימות, צמצום אי השוויון וכן הקמת מדינה פלסטינית. בראשות מפלגת מר"צ עומדת כיום זהבה גלאון.
 
רע"מ-תע"ל/ הרשימה הערבית המשותפת: רשימה משותפת למפלגות רע"ם, מד"ע ותע"ל בהנהגת השייח אברהים צרצור, וכן חד"ש ובל"ד - כל זאת כדי לעבור את אחוז החסימה. עקרונות ונושאי הרשימה: פינוי ההתנחלויות, הקמת מדינה פלסטינית ריבונית, הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, תמיכה בהבטחת זכות השיבה לפליטים הפלסטינים, הענקת זכויות שוות לאזרחים הערבים, שלילת הצעות לגיוס הערבים לצה"ל ועוד.
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא מפלגות

מצא מפלגות באזורך

      האם המאמר עזר לך?