כתבות בנושא מפלגות - תמונת אווירה WhatsappFacebookTwitterShare

שיטות שלטון שונות ברחבי העולם

אזרחי מדינת ישראל חיים תחת שלטון דמוקרטי - צורת שלטון אשר הוגדרה לא פעם כ"הכי פחות גרועה מבין האלטרנטיבות". בין אם זוהי שיטת שלטון מוצלחת ובין אם לא, ברחבי העולם יש עוד סוגים רבים של צורות שלטון, שמאפייניהם שונים בתכלית לעתים. אם כך, מה הן צורות השלטון הקיימות כיום ומה משמעותן של כל אחת מהן?

בכתבה זו:
דמוקרטיה | מונרכיה | דיקטטורה | רפובליקה | משטר צבאי | תיאוקרטיה | פדרציה

כדי לקיים חברה מסודרת שמאפשרת לכל אחד מהפרטים המרכיבים אותה לדעת את גבולות האסור והמותר, באופן שיאפשר ניהול חיים משותפים על פני שטח מוגדר, חייב להתנהל משטר ברור שמוחל על כולם. במהלך ההיסטוריה האנושית התפתחו צורות משטר שונות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה. להלן מגוון אפשרויות השלטון ומשמעויותיהן.  

דמוקרטיה

דמוס=עם; קרטוס=שלטון.
מילה אחת שלמעשה מבטאת את כל הרעיון של דמוקרטיה: שלטון אשר נקבע על ידי העם עצמו. בזמנים עברו, זמנים שבהם שליטים היו כל יכולים והיו היחידים בעלי זכות החלטה (נסביר על שיטות אלו בהמשך), היה זה רעיון מהפכני. מי חשב אז להעניק את הכוח לעם עצמו? מי יכול היה להעלות בדעתו שההמון, מהאדם הפשוט והבור, ועד העשיר והאינטלקטואל ביותר, יזכו לאותה השפעה ולכוח שווה?
הראשונים שיזמו את הרעיון, אלו אשר למעשה הביאו אותו לעולם, היו היוונים. אז, הייתה זו דמוקרטיה ישירה, בה כל אדם בעם היה יכול לקחת חלק בהחלטות השלטוניות ולהשפיע עליהן באופן מידי. כיום, אנו חיים בתקופה שבה הדמוקרטיה היא בעיקרה ייצוגית - קבוצה של אנשים בעלי השפעה נבחרים לעמוד בראש הציבור ולייצג אותו, לבטא את רצונו ולדאוג לאינטרסים שלו. בישראל, נבחרי הציבור הללו הם חברי הכנסת (נבחרים בבחירות הארציות) וכן חברי מועצות ברשויות המקומיות (אשר נבחרים בבחירות המקומיות).
יש לזכור כי גם לדמוקרטיה העכשווית צורות שונות, על אף שרובן נכנסות תחת ההגדרה של דמוקרטיה ייצוגית. השינויים נוגעים בעיקר לשיטות הבחירה, למבנה בית הנבחרים (בישראל - הכנסת) ולמבנה המפלגות.

מונרכיה

מונו=אחד; ארכיה=שלטון.
כפי שאפשר להבין מפירוש השם, מדובר כאן על שלטון יחיד. יש לזכור: צורות שלטון רבות מאופיינות בשלטון יחיד, אך לא כולן עונות להגדרת מונרכיה. לרוב, המונרכיה תהיה שלטון של מלך, דוכס, קיסר וכדומה, אשר מתמנים לרוב בזכות שיוכם המשפחתי (לדוגמא: בן מלך שמוכתר למלך החדש לאחר מות אביו). המונרכיה יכולה להשאיר את כל ההחלטות בידיו של המונרך בלבד, אך יש מונרכיות שבהן חופש הפעולה שלו מוגבל ומוגדר מראש, כדי למנוע מצב של החלטה בניגוד לרצון העם, לדוגמה. לכן, אפשר לראות גם באנגליה כמונרכיה, וכך גם את מדינת הוותיקן.

דיקטטורה

הדיקטטורה היא שלטון יחיד קלאסי, שבו ההחלטות מופקדות בידיו של אדם יחיד - שליט העל. מקור השם הוא בתפקיד דיקטטור שניתן בתקופת האימפריה הרומית לאדם מסוים,  אשר במשך תקופה מוגדרת יכול היה לבצע פעולות מסוימות על דעת עצמו, מבלי להתייעץ בסנאט - נציגי העם. מהלך כזה בוצע בתקופה בזמנו בשעות חירום.
לאורך ההיסטוריה התנהלו ברחבי העולם שלטונות דיקטטוריים רבים, כאשר עד היום אפשר  למצוא אותם במקומות כמו צפון קוריאה. אגב, יש לזכור כי דיקטטורה היא שיטת ממשל בלבד, אשר יכולה הייתה להתאים - ואף התאימה - לבעלי השקפות רבות ומגוונות: פאשיסטים, קומוניסטים, נאצים ועוד.

רפובליקה

שמה של שיטת שלטון זו נגזר מהביטוי res publica, בלטינית: עניין הציבור.
הרפובליקה היא שיטת שלטון אשר בה השליט נבחר אחת לתקופה בבחירות שבהן משתתף העם. במקרים רבים, כפי שאפשר לראות ברפובליקה האיסלאמית של איראן למשל, מדובר בבחירות פורמאליות, ולא יותר, שבהן התוצאה לרוב ידועה מראש.
הרפובליקה מקדשת את מעורבותו של הפרט בחיים הציבוריים, ורואה בזה את אחת מחובותיו. כלומר על האזרח ברפובליקה לתרום מעצמו למען הפעילות הציבורית, והוא אינו יכול לבחור שלא להיות מעורב בנושא זה כלל. במילים אחרות, חלק מחובתו של האזרח היא להעניק מעצמו למען המדינה.

משטר צבאי

שיטת שלטון שבה, כפי שאפשר להבין, הצבא הוא השליט במדינה. ברוב המקרים שבהם  כוננו משטרים צבאיים במדינה מסוימת, היה זה בעקבות איומים שונים - לעתים אמתיים  ולעתים לחלוטין לא - אשר הצדיקו את עליית המשטר. כמו-כן, ברוב המכריע של המקרים,  הפיכה שלטונית היא שקדמה לעלייתו של המשטר הצבאי, בדרך כלל לאחר מאבקים אלימים. משטרים צבאיים רבים כוננו באמריקה הלטינית ובאפריקה, כאשר אחד המוכרים לישראלים (בייחוד לאלו אשר נולדו בדור הקודם) הוא שלטונו של גמאל עבד אל-נאצר, שליט מצרים בשנים 1954-1970.

תיאוקרטיה

תאוס=אל; קרטיה=שלטון.
התיאוקרטיה היא שלטונו של האל או במילים אחרות: שלטון בשם הדת. בשיטת שלטון זו,  השליטים למעשה 'מבטאים' את רצון האל או האלים, ומחליטים על סמך עיקרון זה. בעבר הרחוק מאוד, כאשר הדת הייתה השלטת הבלעדית כמעט בחברה העולמית, שלטון זה היה נפוץ מאוד, אם כי גם היום אפשר למצוא שרידים שלו. 
אומנם תיאוקרטיה במובן הבסיסי שלה לא קיימת כיום, אך אפשר למצוא ביטויים לה באיראן, בוותיקן, בנורבגיה וגם בישראל - בה לדוגמה מערכת המשפט מבוססת על המשפט העברי, כפי שהוא מופיע במקורות היהודיים (וזהו, אגב, אחד המאפיינים הבולטים של תיאוקרטיה 'טהורה').

פדרציה

מפתיע לגלות, אך רבות ממדינות העולם פועלות תחת שיטת שלטון זו - הפדרציה (שמה מגיע מהמילה הלטינית foedus, ברית). בפדרציה, מאוגדים תחת שלטון חוקתי אחד ומרכזי כמה וכמה אזורים שונים באותה מדינה. בשיטה זו, לכל אזור יש תקנות וחוקים משלו, אך יש  נושאים מסוימים אשר 'מועברים' אל השלטון המרכזי. ההחלטות בנושאים ספציפיים אלו מחייבים את כולם (ולרוב נקראות: חוקים פדרליים). כאמור, לא מעט מדינות פועלות תחת שלטון זה, ובראשן ארה"ב. כפי שאפשר להבין, כינונה של פדרציה אינו סותר את קיומו של שלטון דמוקרטי באותה מדינה. 
גרסה נוספת, שונה מעט, של הפדרציה היא הקונפדרציה, שבה לחברות השונות יש חופש פעולה גדול יותר. כיום כמעט שאין בנמצא קונפדרציות שלטוניות, משום שמשטר זה התברר כחלש מאוד.

כפי שניתן לראות, יש שיטות שלטון רבות מאוד - ואלו רק הדוגמאות הבולטות שבהן. עוד אפשר לראות כי חלק מהשיטות אינן סותרות את קיומן של אחרות באותה מדינה ממש. הכול נקבע בהתאם למאפייני המדינה, לצרכים שלה, לכוחו של העם וכמובן לכוחם של העומדים בראש. האם יש שיטת שלטון עדיפה על פני האחרות? זו שאלה שדנים בה כבר שנים ארוכות, אך קשה מאוד להחליט ולקבוע כאן בנחרצות.

scheduleReview
Arrow_Close_partArrow_LeftArrow_moreArrow_Open_partArrow_RightArrow_downX_close_iconSite_menu_knowCall_iconלוגוzap_thumbsMap_pinתמונה גנריתVideo_playIcon star empty colorIcon star empty colorIcon star full colorIcon star empty colorאייקון חנויותDone_tofes_iconicon_failSite-menu_pricelistsSite_menu_reviewsSite_menu_search_resultsSite_menu_top_10Site_menu_add_bussinessexpress iconwhatsapp iconhand_click_expressicon_mobile_consult דפי זהבZAPתפריטSearchSearch Footer_searchFooter_toolsFooter_pricelist