ישבתי במסעדה עם בעלי לארוחת צהריים (לא פעם ראשונה ולא אחרונה!).
היה טעים כרגיל, שפע של אוכל, שירות עם חיוך רחב.
בעלי המסעדה מכירים את כל יושבי המסעדה- מי, מאיפה, מתי, כמה וכו'.
מומלץ: פרגיות על האש, ספגטי של פעם, כבד פיקנטי, והקוסקוס שהם הכי מפורסמים בו.
יצאתי מהעבודה בצהריים, וחיפשתי דרך rest מסעדה במחיר סביר לארוחה. שבוע לפני כן הייתי במסעדה שלא אנקוב בשמה שהייתה חלשה.
הפעם ממש במקרה הגעתי למקום, למרות שבrest בכלל אין עליה פרטים/חוות דעת.
הזמנתי קוסקוס עם קציצות. בעודי מתענג על הקוסקוס, ראיתי את ויקי, שאיחלה לי בתאבון... כשהיא מדברת מבינים עד כמה חשוב לה האוכל. היא עשתה קוסקוס מאהבה, ומרגישים את זה בכל ביס וביס. אני חובב קוסקוס מושבע, ואכלתי קוסקוס בהרבה מסעדות ובבתים של לא מעט טריפוליטאיות/מרוקאיות אבל ויקי משאירה אבק לכל היתר.
קוסקוס מושלם... אכלתי כל כך הרבה שהבטן שלי התפוצצה ממש.
מבחינתי המקום הזה הולך להיות הקבוע שלי.
אני רק מקווה שאוכל להרגיע את תאבוני כדי שלא אשמין מידי מאכילת יתר.