אחוזת זאבי

אתחיל בהגעה: תשכחו מלהגיע למקום מהקלדת כתובת בווייז. 3 שיחות טלפון בדיוק למר חיים (שלצערי ממש לא אדיב במיוחד ולא מסביר פנים כלל) והגענו למקום, לא לפני שיצא אלינו אדם לא ישראלי שקיבל את פנינו בלבוש לא רשמי במיוחד. החדר: לבן, נראה טוב ומושקע. לצערי, לוקה בחסר באיבזור בסיסי כמו סכו"ם, טלויזיה תקינה, ג'קוזי תקין ולא מלוכלך ועוד. הגעתי לצימר דרך גרופון, שם תואר הצימר כמפנק במיוחד, בעל שלל הפתעות ופינוקים כמו "שתיה קלה" (לא הייתה), "פינוקי שוקולד" (2חתיכות שוקולד ביזיוניות), "שלל פירות העונה" (4 קלמנטינות בדיוק בצלחת), "נעלי בית" (לא היו), "מברשות ומשחת שיניים" (לא היו) ועוד. הג'קוזי היה אמנם עם כיסוי שהיה עלינו להסירו, אך בכל זאת היה מלוכלך ועם נמלים שצפו להנאתן בתוכו. בקיצור, מביש וממש מאכזב. פרטיות: ראשית, הצימרים הם אינם מבודדים אלא כמו חדרים בבית דירות. הג'קוזי ממוקם מחוץ לחדר כאשר בינו לבינו הג'קוזי של החדר הסמוך מפריד קיר במבוקים. אציין כי גם בחוץ וגם בחדר שמענו את שכנינו ולהיפך. אוכל: שילמתי 499 ש"ח דרך גרופון עבור לילה הכולל א.ערב ו-א.בוקר שהיו, איך לומר, צנועות. ארוחת הערב הייתה מוכנה למעלה משעה אחרי שביקשנו אותה (העובד ה"לא ישראלי" חביב הכין והגיש לנו אותה), 3 חתיכות קטנות של סטייק פרגיות, צ'יפס וטבעות בצל והרי לנו ארוחת ערב, שחצי מהתפריט בה היה חסר לדבריו. פשוט כל דבר שרצינו להזמין הוא אמר לנו שאינו. שוב - מביש. נוף: אל הכינרת, בהחלט כיף ומרשים. בקיצור - נקודת האור היחידה הייתה הנוף. המחיר ממש לא הצדיק לילה עם שתי ה"ארוחות". את חיים לא פגשנו והייתי ממליץ לו להיות קצת יותר נחמד ומסביר פנים בטלפון. הייתי גם ממליץ לעדכן את פרטי הצימר, אבזור וכו'. "תהנו".