תהליך גירושים - איך לעבור את זה בשלום ולגמור את זה יפה

כולנו חולמים על משפחה מושלמת. נשבעים אמונים מתחת לחופה, בונים את הקן הפרטי שלנו ומקווים שזה לא ייגמר לעולם. אבל לפעמים העסק חורק ומישהו מהצדדים - או שניהם יחד - מגיע למסקנה שככה אי אפשר יותר. צריך לפרק את החבילה ולעבור הליך גירושין ובסופו פרידה. מלבד העובדה שמדובר באתגר רגשי ומנטלי לא פשוט, הליך הגירושין מורכב גם מההיבט המשפטי וכדי לנהל אותו בחוכמה כדאי לקבל תחילה ייעוץ מקצועי מעו"ד דיני משפחה.

לתפוס עמדה עדיפה

אז איפה בעצם זה מתרחש? את הגירושים עצמם ניתן לבצע רק בבתי הדין הרבניים. זוהי סמכותם הבלעדית. את שאר העניינים הנוגעים לכך - מזונות ילדים, משמורת (אחזקת ילדים), הסדרי ראייה, חלוקת הרכוש, אישור הסכם גירושין וכדומה - ניתן לבצע במקביל גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני - תלוי בנסיבות. נהוג לחשוב שלגבר עדיף לנהל את העניינים בבית הדין הרבני, אבל כל מקרה עומד בפני עצמו, ולכן רצוי לקבל עצה מעורך דין לפני קבלת ההחלטה.

מי מבני הזוג שמגיש את בקשת הגירושין, הוא למעשה זה שקובע היכן יתנהל ההליך ולאיזה גוף תהיה הסמכות לדון בעניין - האם לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. בשלב זה, על מנת להתייצב בעמדה עדיפה ב"מרוץ הסמכויות", כדאי להימנע מלשתף חברים, מכרים ואפילו קרובי משפחה בכוונה לעשות כן, משום שככל שפחות אנשים יידעו, כך קטנים הסיכויים שבן הזוג יצפה את המהלך וימהר להקדים אתכם.

כאשר ההחלטה להיפרד אינה הדדית, נדרש בן הזוג המעוניין להתגרש להוכיח כי יש בידו עילת גירושין - כלומר, סיבה מספיק מוצדקת - בגינה יש לחייב את הבעל לתת גט או את האישה לקבל את הגט. עילות הגירושין רבות ומגוונות - החל מבגידה, דרך חוסר רצון לקיים יחסים או עקרות מתמשכת, ועד אלימות בין בני הזוג. חשוב להדגיש, כי חוסר התאמה בלבד אינו מהווה עילה לגירושים.

גם לאחר הגשת העילה, בית הדין הרבני יכולה לתת פסק דין בעניין אך אינו יכול לחייב את בני הזוג להתגרש. לשם כך צריך בן הזוג שיזם את המהלך, לתת את הגט (אם מדובר בבעל) או לקבלו. במקרים מסוימים ייאלץ בית הדין לנצל את סמכותו ולהטיל על אחד מבני הזוג - המסרב לקבל או לתת או הגט - סנקציות שונות, שיכולות להגיע אף למאסר בפועל, כדי שישתף פעולה.

המטרה: לחתור להסכמה

למרות שבסרטים נוטים להציג מלחמות אישיות וקרבות מכוערים, אין זה הכרחי כלל שהגירושים ייגררו להליך משפטי ארוך, מסורבל ויקר. בני הזוג יכולים להגיע להסכמה שתוגש לבית המשפט  ותקבל תוקף של פסק דין. כדי שההסכם ייתן מענה לזכויות שני הצדדים, רצוי לבדוק היטב מהן הזכויות ואיזה רכוש שייך לאיזה צד, ולשם כך מומלץ כי כל אחד מבני הזוג יהיה מיוצג על ידי עורך דין מטעמו. הסכם כזה עשוי לחסוך הרבה כסף, מריבות וזמן, ויגן על האינטרסים של בני הזוג ושל ילדיהם בצורה הטובה ביותר. 

הסכם גירושין יכול להסדיר את כל העניינים השנויים במחלוקת בין בני הזוג: ההסכמה על הפרידה, אחזקת הילדים, הסדרי ראיה, מזונות ילדים, חלוקת הרכוש המשותף וכדומה. שימו לב לכך שאם ההסכם נחתם בין הצדדים אך לא אושר על ידי בית המשפט או בית הדין, הוא אינו מחייב.
בית המשפט או בית הדין אינם מחויבים לאשר את ההסכם המובא בפניהם. תחילה מוודאים השופטים או הדיינים, כי הצדדים מבינים את תוכנו ולאחר מכן בודקים אם אין בין הסעיפים השונים הסכמות שנוגדות את טובת הילדים. לאחר שההסכם אושר הוא מחייב את שני בני הזוג, אם כי ניתן לבקש לבטלו במקרים מסוימים, כגון: הפרה שלו על ידי אחד מבני הזוג,טענה חוזית של טעות, הטעיה, כפייה, תרמית או עושק.

טובת הילדים לפני הכל

הסכמה בין בני הזוג היא, כמובן, הדרך המועדפת לסיים את הליך הגירושין, אולם אם לא נמצאו הדרכים לגשר על המחלוקות יש להגיש תביעה, כדי שבית המשפט יפסוק בנושאים השונים הקשורים בנושא והוזכרו מוקדם יותר (אחזקת הילדים, הסדרי ראיה וכדומה).

בתביעה לאחזקת ילדים (אפוטרופסות) והסדרי ראיה יבחן בית המשפט את טובת הילד, ולעיתים אף יברר את עמדת הילד בעניין. לאחר מכן הוא ייתן החלטה או פסק דין, אותם ניתן לבצע בהסכמה או באמצעות ההוצאה לפועל. במידה שהשתנו הנסיבות לאחר חתימת ההסכם או פסק הדין של בית המשפט, ניתן לשנות את כל מה שקשור לעניין מזונות הילדים, משמורת והסדרי ראיה על ידי תביעה חדשה.

במהלך תביעת דמי מזונות יידרש בית המשפט לקבוע את גובה הסכום שיועבר מדי חודש לבן הזוג המגדל את הילד בפועל. בית המשפט לענייני גירושין מתחשב בין היתר בצרכים ההכרחיים של הילדים (אוכל, ביגוד, מגורים), בצרכים שמעבר (כגון חינוך וחוגים), ברמת השתכרות בפועל, בכושר ההשתכרות, בגיל הילדים ובמצבים חריגים שדורשים הוצאות מיוחדות.  

במצבים בהם בן הזוג שנדרש לשלם הוצאות אינו עושה זאת - בניגוד להוראת בית המשפט - ניתן להגיש את פסק הדין להוצאה לפועל או להגיש בקשה לקבלת התשלום ישירות מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום). המוסד לביטוח לאומי ישלם את המזונות לבן הזוג שמגדל את הילדים ויתבע את בן הזוג שלא שילם.

מה שייך למי

מלבד הילדים, אחד הנושאים הרגישים במסגרת הליך גירושין הוא חלוקת הרכוש. כדי להתחיל בתהליך זה יש לאסוף הוכחות ואסמכתאות ליכולת ההשתכרות ולמצב הרכוש והכספים הרשומים על שם שני בני הזוג (נתונים לגבי רכוש כגון פרטים על נכסי מקרקעין, מכוניות, חשבונות בנק, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחים וכדומה). עניינים אלו רלוונטיים גם לנושא המזונות וכדאי לפעול במהירות ובהקדם, ובמקרה הצורך להיעזר בשירותי חוקר פרטי.

לאחר שתוגש התביעה לחלוקת הרכוש, יבדוק בית המשפט האם קיים הסכם ממון מוקדם בין בני הזוג. אם לא קיים הסכם כזה, יבחן בית המשפט בתביעה את מועד הנישואים: אם החתונה הייתה אחרי ינואר 1974, יפעיל בית המשפט את הסדר "איזון משאבים" הקבוע בחוק יחסי ממון וכל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים יחולק באופן שווה. אם בני הזוג נישאו לפני 1974 יפעל בית המשפט לפי הלכת השיתוף, שקובעת כי כל הרכוש, כולל זה השייך לכל אחד בנפרד מהתקופה שלפני הנישואים, שייך לשני בני הזוג במשותף, אלא אם יוכיחו כוונה להפרדה של נכס מסוים.

לקראת הגירושין רצוי גם לערוך צוואה בה יקבע מי יירש את הרכוש, כיוון שכל עוד בני הזוג לא התגרשו, וחלילה קורה הרע מכל, מחצית הרכוש עוברת לבן/בת הזוג שנותר בחיים.
רשימה מפורטת של מומחים בתחום תוכלו למצוא במערכת סינונים מתוחכמת לאיתור עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וירושה.

>>בואו לדבר על זה בפורום עורכי דין דיני משפחה.
>>בואו להתעדכן במחירון עורכי דין - דיני משפחה וירושה.