חוקים חובקי עולם: המשפט הבינלאומי הפרטי והפומבי

סוגיות משפטיות הנוגעות בעולם הרחב מעוררות שאלות רבות, ביניהן האם מותר לישראל לדון בתביעה מסוימת שהוגשה מחוץ לגבולותיה, ואם כן, איזה משפט יש להחיל על העניין הנדון? מה עולה בגורלה של תביעה בעניין שהוכרע במדינה אחרת? ומהי המשמעות של פסק דין שניתן במדינה זרה? את כל אלה מסדיר תחום המשפט המכונה משפט בינלאומי פרטי. חשוב להבחין בין משפט בינלאומי פרטי לבין משפט בינלאומי פומבי, כאשר הסוג ראשון נוגע למערכת דינים הקיימת לכל מדינה ומדינה ומסדירה את התנהלות המדינה כלפי עניינים משפטיים עם אלמנטים של מדינות זרות ועם נגיעה בינלאומית, ואילו השני מסדיר יחסים משפטיים בין המדינות עצמן.

משפט בינלאומי פרטי

החוקים הישראליים העוסקים במשפט בינלאומי פרטי הם "חוק אכיפת פסקי חוץ" וסעיפים שונים בחוק הכשרות המשפטית, חוק הירושה, חוק האימוץ וחוק העונשין. חוקים אלה, כמו גם הפסיקות של בתי המשפט בעניינים הסובבים סביב סכסוך בעל אלמנט בינלאומי, שואפים להסדיר פתרון אחיד לתביעות הנידונות בבתי משפט בישראל.
 
לבית המשפט הישראלי סמכות לדון בכל תביעה בתנאי שהנתבע קיבל כתב תביעה בידיו. לכן, אזרח זר המבקר בישראל יכול להיתבע כאן למרות שאין לו כל זיקה לישראל ואין הסוגיה קשורה אלינו בדרך כלשהי. זאת ועוד - ניתן, במקרים נדירים, וברשות מבית המשפט, להמציא כתב תביעה גם מחוץ למדינת ישראל ואז המשפט נגד הנתבע יתקיים פה בארץ. בתי המשפט משתמשים בסמכותם זו בקמצנות, מאחר שהעומס על בתי המשפט בישראל בלתי נסבל ממילא. על כן תידון בארץ סוגיה בין נתבע נגד נתבע שאיננו אזרח מדינת ישראל, רק אם יש זיקה בין הנתבע ו/או עניין התביעה לישראל ורק אם ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין בתביעה לאחר שזו תוכרע.
 
מקרה בולט נוסף בו מיושמים דיני המשפט הבינלאומי הפרטי בישראל הוא כאשר עניין מסוים הנוגע לנכס בישראל, או לגבי אזרח ישראלי וכדומה, הוכרע בחו"ל וכעת יש לאכוף או לשנות את ההחלטה כאן, בישראל. פסק דין שניתן בחו"ל על ידי בית משפט במדינה זרה נקרא פסק חוץ. מי שמעוניין בהפיכתו של פסק החוץ לפסק דין תקף בארץ, ורוצה לאוכפו, או שרוצה למנוע דיון מחדש בעניין שכבר הוכרע, צריך לפנות בבקשה לאשר את פסק החוץ. פסק חוץ שיאושר ייחשב לפסק דין ישראלי לכל דבר מאחר שימנע מאחד הצדדים להגיש תביעה באותו עניין בישראל וכן ניתן יהיה לאוכפו באמצעות רשות ההוצאה לפועל. בנוסף לכל זאת, פסק החוץ גם יכול לשמש כראיה במשפט; כלומר, צד הטוען טענה מסוימת יכול לסמוך את דבריו על פסק החוץ אשר יכול להוות ראייה חד משמעית לקיומו של ממצא מסוים הקבוע בפסק.

משפט בינלאומי פומבי

בין המדינות השונות התקיימו מאז ומתמיד קשרים דיפלומטיים סבוכים ומורכבים, אך גם קשרים בעלי אופי משפטי, כגון קשרי מסחר. כיום בעידן הגלובלי, כשהעולם הפך ליחידה אחת קטנה ומשותפת וכמעט נעדרת גבולות, גם המשפט הבינלאומי הפומבי, כמו זה הפרטי, נמצא בשימוש ולכן מצוי גם במגמת התפתחות. תחת כנפי המשפט הבינלאומי הפומבי דרים יחד יחסי חוץ, יחסים בינלאומיים, יחסים דיפלומטיים ויחסים משפטיים ומכאן מורכבותו הרבה.
 
המשפט הבינלאומי הפומבי כולל ענפי משפט רבים, ביניהם דיני צבא ומלחמה, משפט מסחרי, משפט כלכלי, דיני חוזים ואף דיני עונשין. המשפט עצמו מורכב מאמנות ומחוקים בינלאומיים שלא כל המדינות כפופות אליהם, אלא רק מי שבחרה ליטול בכך חלק והביעה את נכונותה להחלת החוקים עליה, אם באמצעות השתייכות לארגון מסוים, חתימה על הסכם, או חתימה על אמנה.
 
נציגו הבלתי רשמי והבולט של המשפט הבינלאומי הפומבי הוא ארגון האו"ם שדורש מהחברות בו מילוי אחר כללים מסוימים. לאורך הדורות השתנו פניו של המשפט הבינלאומי הפומבי ונחשפו מגמות כאלה ואחרות. ישראל כמדינה מערבית דמוקרטית קיבלה עליה את רוב כללי המשפט הבינלאומי, אך המציאות הפוליטית והמדינית בה גורמת, בעיני מדינות רבות אחרות, לתפיסתה כמדינה שמפירה את כללי המשפט הבינלאומי באופן שיטתי.
 
לסיכום, עידן הגלובליזציה עורר שימוש נרחב והולך בתחומי המשפט הבינלאומי. סוגיות משפטיות מורכבות רבות הנוגעים לאנשים פרטיים, לחברות מסחריות ואף למדינות, מתעוררות חדשות לבקרים ויש צורך לפנות לדיני המשפט הבינלאומי, הן הפרטי והן הפומבי כדי לפותרן (רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים במשפט הבינלאומי תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת). נראה כי בישראל, כמו גם ביתר מדינות המערב, תחומים אלה של המשפט מצויים במגמת התפתחות תוך רצון לספק מענה לסוגיות חדשות שמתעוררות בעולם המודרני נעדר הגבולות.
 

>> בואו לדבר על זה בפורום משפט בינלאומי.
>> בואו להתעדכן במחירון בתחום עו"ד משפט מסחרי..