בין שני הורים: הסדרי ראיה במסגרת גירושין

זוגות נשואים רבים מגיעים למסקנה שהצעד הנכון הוא גירושין, אבל חשוב לקחת בחשבון את המשך גידול הילדים ולנהוג בנושא זה ברגישות רבה. אצל מי ישהו באופן קבוע, מי יהיה אחראי על גידולם השוטף ואצל מי יבלו את החגים - אפשר לפתור הכל בהסכמה הדדית, או בהליך משפטי
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג דיני משפחה וירושה

פרידה של בני זוג נשואים ובמסגרתה הליך הגירושין, כרוכים בהרבה רגשות ומצריכים אנרגיות נפשיות רבות. אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, העניין הופך למורכב עוד יותר, משום שאז צריך גם להסדיר את כל מה שקשור בגידולם - מי דואג להם, לכלכלתם, לחינוכם ועוד - מי שומר עליהם באופן קבוע ומי יהיה זה אשר למעשה יראה אותם רק מעת לעת. סוגיות אלו הנוגעות לילדים הן בעלות משמעות רבה, וחשוב להבין כיצד הן באות על פתרונן. 
 
המונח הנוגע להחזקה ולגידול הילדים - כאשר מדובר בגילאי 18 ומטה - באופן קבוע ושוטף נקרא בשפה המשפטית "משמורת". חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שכאשר הורי הקטינים חיים בנפרד הם יכולים להחליט מי יהיה זה אשר לו תינתן המשמורת על ילדיהם המשותפים - שזהו בעצם "ההורה המשמורן". ההורה האחר - זה אשר לא קיבל את המשמורת על הילדים - זכאי לבקרם ולראותם מעת לעת כפי שייקבע.
 

השאיפה: הסדר בהסכמה

הדרך הטובה והמומלצת ביותר לסיים את היחסים בין בני הזוג ולהסדיר את נושא המשמורת על הילדים היא כמובן בהסכמה, במסגרת הסכם הגירושין. במקרה כזה בני הזוג יסכמו ביניהם בכתב (בנוסף לכל העניינים הקשורים לגירושין) את אופן גידול הילדים, ובכלל זה מי יהיה ההורה המשמורן שידאג לגידולם באופן קבוע ומי יהיה ההורה שאינו משמורן. במסגרת הסדרי הראיה המקובלים ההורה שאינו משמורן פוגש בילדים פעם או פעמיים באמצע השבוע, החל משעות אחר הצהריים ועד הערב, ובכל סוף שבוע שני לסירוגין. באופן דומה נהוג לקבוע שאת החגים יחגגו הילדים עם ההורים לסירוגין, למשל סדר פסח בשנה מסוימת עם האב ובשנה שלאחר מכן - עם האם.
 
יש לציין, שהסכמות אלו (כמו כל הסכמה אחרת) נתונות למשא ומתן של הצדדים, ולכן בני הזוג יכולים גם להסכים על הסדרי ראיה שונים, אך חשוב לנסות ולכלול בהן את כל הכרוך בהסדרי הראיה ובכלל זה חופשות, מועדי האיסוף וההחזרה, מצבים של מעבר דירה וההשלכות הכרוכות בכך, נסיעות לחו"ל וכדומה. חשוב לדעת גם כי את ההסכם שנכתב יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה (או בבית הדין הרבני), וכי השופטים רשאים להפעיל שיקול דעת בנוגע לנאמר בו. לכן רצוי מאוד להיעזר בניסוח ההסכם בעורך דין גירושין.
 
 

הורים במחלוקת

כאשר בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה לגבי המשמורת והסדרי הראיה של ילדיהם, עוברת ההחלטה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, כשלצורך ההכרעה הם עשויים להיעזר בגורמים מקצועיים כגון פקידי סעד, עובדים סוציאליים ואף שירותים של מומחים חיצוניים. בית המשפט ובית הדין אף יכולים להזמין את הילד כדי לשמוע ולהתרשם ממנו על רצונותיו. לאור כל זאת כמובן שמומלץ להגיע להסכמה בנושא, אך אם בכל זאת נאלצים בני הזוג לפנות להליך משפטי, עליהם לעשות זאת בסיוע עורך דין - כל אחד בנפרד. (ראו גם מדריך נוסף בנושא גירושין "איך לעבור בשלום את הליך הגירושים" באתר zap דפי זהב)
 
לאחר שהוחלט על הסדרי הראיה - בין אם במסגרת הסכם משותף ובין אם בהכרעה משפטית - קיימת אפשרות שאחד מהצדדים לא יקיים את חלקו ויפר את התנאים שנקבעו. במצב כזה ניתן לפעול בכמה דרכים כגון: פנייה לבית המשפט או לשירותי הרווחה ואף פנייה למשטרה, כדי לכפות על ההורה לקיים את הסדרי הראייה. נושא זה מורכב ורגיש במיוחד, בעיקר משום שמעורבים בו ילדים קטינים שנקרעים בין הוריהם, ולכן בכל מקרה של הפרה - כמו ביתר המחלוקות הנוגעות להסדרי הראיה והגירושין - מומלץ לפנות לעורך דין מומחה לדיני משפחה כדי שייעץ ויסביר כיצד לנהוג באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת תוכלו למצוא כאן - רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים בהסדרי ראייה. בהצלחה.
 
>> בואו לדבר על זה בפורום דיני משפחה וירושה.
>> בואו להתעניין במחירים בתחום במחירון דיני משפחה וירושה.
 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא דיני משפחה וירושה
האם המאמר עזר לך?