איך בוחרים איזה סרט לראות בפסטיבל - המדריך השלם
לקראת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה שיתנהל במהלך כל סוכות, רצינו לעזור לכם לדעת איך כדאי לבחור מה לראות
פסטיבלי קולנוע זה דבר נהדר - חגיגה של סרטים מכל הסוגים, כאלה שלוקחים אותנו למקומות רחוקים שלעולם לא נהיה בהם ומביאים לנו סיפורים של אנשים שלעולם לא נפגוש. אבל יש פה גם עניין טריקי למדי – הרי רוב הסרטים אינם מוכרים והשמות של הבמאים והשחקנים הם כאלו שלא תמיד ניתן בכלל לבטא. קשה מאוד למצוא את דרכנו בתוכניות העמוסות. אנחנו ימים ספורים מפסטיבל חיפה (22 לספטמבר ועד ה-1 באוקטובר) ואין זמן טוב יותר לראות איך עושים את זה נכון.
פשוט להמר
זאת הדרך המסוכנת ביותר, אבל אפשר לחשוב כמה פעמים כבר יש לנו את ההזדמנות ללכת על הקצה עם מינימום הפסדים. אז אם יש לכם 46 שקל פנויים (מחיר ממוצע לכרטיס בפסטיבל), ואין לכם בעיה להוציא קצת מזמנכם היקר שלא ישוב לעולם, נסו לראות מה יביא הגורל שלכם.
זה מאוד פשוט: בוחרים יום פנוי, אוכלים איזה משהו שייתן לנו אנרגיה (בשום שלב לא מכניסים אותו לאולם. לא משנה כמה אתם נינג'ות, את רשרושי השקית שלכם ישמעו עד למושבים הרחוקים), מגיעים לקופה ובוחרים את הסרט שהקרנתו מתחילה בסמוך לנקודת הזמן הנוכחית.
יתרונות:
אתם יכולים למצוא את עצמם בסרט שבחיים לא הייתם הולכים לראות סתם ככה, ולגלות יצירה מרגשת שתישאר אתכם לכל החיים, ותוכלו להתרברב מול חבריכם בכך שטעמכם כל כך משובח שאפילו התת מודע שלכם כבר יודע מה טוב.
חסרונות:
סיכוי סביר שתמצאו את עצמכם בדרמה מונגולית שהמשפט הראשון שנאמר בה קורה רק בדקה ה-50, אבל זה בסדר כי זה רק שליש מהסרט. כשתצאו החוצה תופעתו לגלות שהשמש כבר שקעה, ויכול להיות שכבר חתמנו על הסכם שלום ולנכדים שלכם כבר יש נכדים.
לבחור על פי התקציר
על פניו זה נשמע כמו דרך סבירה והגיונית, אבל למעשה זו דרך מסוכנת כמעט כמו להמר. האמת היא כזו: התקצירים שמופיעים בתוכנית הפסטיבל נועדו כדי לגרום לכם לקום מהספה ולרכוש כרטיס. האנשים האמונים על התקצירים הם אמני אשליות, שיודעים בדיוק מה להסתיר ומה לחשוף כדי למשוך אתכם פנימה, נוטים לבלבל בכוונה בין עובדות ודעות.
בואו ניקח לדוגמא את התקציר לסרט מדובר מפסטיבל חיפה, זה עם השם הקצר והקליט "לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים":
מריאנה, במאית תיאטרון אידאליסטית, נשכרת על ידי מועצת העיר לביים מופע חוצות כדי לחגוג את הניצחון הרומני בחזית המזרחית. אבל למריאנה יש רעיון אחר - היא מבססת את המופע על טבח ידוע לשמצה. באוקטובר 1941 טבחו חיילים רומנים בסיוע כוחות נאצים בעשרות אלפי יהודים וצוענים בעיר אודסה שבאוקראינה.
סרטו החדש של ראדו ג'ודה זכה בפרס הסרט הטוב ובשבחים נלהבים של הביקורת בפסטיבל קרלובי וארי. ראדו מגיש סאטירה ביקורתית עשויה להפליא על ההיסטוריה של רומניה, ומפתיע עם נגיעות שנונות של הומור.
שימו לב באיזו קלות עובר התקציר מעובדות ("...זכה בפרס הסרט הטוב ובשבחים נלהבים של הביקורת...") להבעת דעה מאוד אישית ("סאטירה ביקורתית עשויה להפליא"). זה הכל בכוונה. כמובן שאין פה שום דבר מטעה או חוטא לאמת, אבל אם התמונה שמתגבשת היא סרט במרכזו מאבקה הצודק של אישה יצירתית במסגרת חונקת ודי אנטישמית, קחו בחשבון שמדובר ברצף של נאומים ושיחות אינסופיות שנמשך על פני 140 דקות.
"לא אכפת לי אם ההיסטוריה תזכור אותנו כברברים" הוא סרט עם כמה דברים מבריקים, אבל הטון שלו אחרת לגמרי ממה שנדמה מהתקציר.
יתרונות:
לפחות נבחר סרט עם איזושהי הבנה של העלילה.
חסרונות:
בסרטי פסטיבלים, לפעמים העלילה מאוד לא חשובה.
לא אכפת לי אם ההיסטוריה תהיה קצת יותר קצרה בפעם הבאה / שאטרסטוק
לבחון את הנתונים היבשים
לדבוק בעובדות הוא משהו שמוכיח את עצמו מאז ומתמיד, וזאת אחת הסיבות שרוב מנהיגי העולם מנסים לאחרונה להימנע מכך באופן מרהיב ומעורר השראה. כך שגם במעט האינפורמציה שמספקות לנו התוכניות, אפשר למצוא כמה פנסים שיכולים להאיר את דרכנו.
כנראה שהדבר המשמעותי ביותר הוא אורך הסרט. זה נכון שיש סרטים מרתקים שאורכם 5 שעות, לעומת עינויים סיניים של 90 דקות, אבל חשיבות העניין היא במצב הנפשי שבו נכנסים. בהקרנות פסטיבליות אין הפסקות, ולכן ההכנה המנטלית לסרט של שלוש שעות תעניק לנו סבלנות רבה יותר כאשר נגלה שכבר עברו שעתיים ושני הגיבורים עוד לא נפגשו.
עוד משהו שכדאי לבדוק הוא מאיזו מדינה מגיע הסרט ובאיזו שפה הוא דובר. זה יכול להעניק לנו אינדיקציה קלה לאן הסרט עומד לקחת אותנו. הנה כמה הכללות גסות: דרמות מהמזרח הרחוק יהיו, סביר להניח, איטיות יותר מסרטים מערביים; קומדיה סקנדינבית תהיה שונה לחלוטין מקומדיה צרפתית כי ההומור הקפוא של הצפונים מייצר משהו מסוג אחר; הסרטים הרומנים הם כמעט תמיד נטולי מוזיקה ועם שוטים ארוכים-ארוכים; הסרטים הטורקים יהיו מצולמים נפלא אבל יקרה בהם מעט מאוד מבחינת עלילה; ובסרטים האוסטרלים יהיה לפחות מישהו אחד ממש ממש חתיך.\
גם כדאי לדעת האם הסרט תיעודי או בדיוני (הדרך הכי טוב לגלות את זה היא האם רשומים שמות שחקנים). והנה עוד טיפ קטן: בסוף כל דף של סרט בתוכניה או באתר, רשום האם יש לו מפיץ בישראל (בתי קולנוע לב, יונייטד קינג, סרטי נחשון, קולנוע חדש ועוד). אם כך הדבר, סיכוי כלשהו שעוד תהיה הזדמנות לצפות בו בבתי הקולנוע, ולכן לא נורא אם תפספסו אותו הפעם. קחו בחשבון שכמו כל דבר אחר זה איננו חוק, אבל יכול לעזור לנו להחליט לאן ללכת.
יתרונות:
עם עובדות אי אפשר להתווכח.
חסרונות:
תמיד יש את היוצאים מהכלל. זה פשוט העולם שבו אנחנו חיים ונצטרך להתמודד עם זה.
אולי היינו צריכים לדעת מראש שמדובר בסיפור התבגרות בלי דיאלוגים, עריכה או עלילה / שאטרסטוק
לחפש המלצות בעיתונים ובאינטרנט
לפני כל פסטיבל מתמלאים העיתונים ואתרי המדיה בהמלצות. זוהי בעצם הדרך הפופולרית, וכנראה האמינה ביותר, לבחירה במה נצפה. עליכם למצוא את המבקר או המבקרת שאתם אוהבים ונוטים להסכים עם טעמו או טעמה, ושימו את מבטחכם בם.
המלצות גם אפשר מחברים ומכרים, אבל מה שבטוח אסור לעשות הוא לפנות לקופאים והקופאיות אשר תפקידם לקחת את כספכם בתמורה לכרטיס. הם לא הכתובת. מעבר לכך שהם לא תמיד מכירים את אופי הסרטים, לתחקר את נותני השירות בזמן שמאחוריכם מצטבר תור של אנשים שממהרים להקרנה שלהם זה אף פעם לא רעיון טוב, ורק מייצר תסכול אצל כל הנוכחים.
יתרונות:
רוב המבקרים יכתבו תקציר כפי שהם חוו את הסרט, ולא על פי התוכנייה, וזה יכול להבהיר טוב יותר מה הכיוון הכללי.
חסרונות:
טעם אישי הוא, מיותר לציין, אישי (אנחנו יודעים מהטוקבקים שלעיתים מבקרים והקהל אינם תמימי דעים). עוד משהו, וזה די חשוב, לא תמיד ההמלצות הן על "הסרטים הכי טובים" אלא יותר "הסרטים הכי מסקרנים או מדוברים". קראו היטב על מנת לשים לב האם מדובר בדעה אישית או משהו שהגיע מהיח"צ. זה לא תמיד קל לפענח. עם זאת החיסרון הגדול ביותר הוא שסבירות גבוהה שאתם לא היחידים שקראתם YNET הבוקר, ולכן את ההמלצות שאתם שמעתם שמעו עוד רבבות. זה אומר שאלו יהיו הסרטים הכי מבוקשים, והכרטיסים יאזלו במהירות.
אלוהים שבשמיים, לא, אין לי מושג מה קורה ב"הבוטנים של סבתא", בבקשה קחי כרטיס למשהו / שאטרסטוק
ועל כן, לסיכום
כמובן שתמיד מאפשר לשלב ולעשות הימור מושכל: לקרוא ברפרוף את ההמלצות כדי שלפחות התוכנייה לא תראה לנו כמו ניים-דרופינג מהגיהנום שבא לשבור את רוחנו, לבחור יום לא לחוץ שבו נוכל להגיע בזמן להקרנה בלי לאחר ולהפריע, וגם לא נתחרפן אם הסרט יתעכב במקרה בכמה דקות, לראות מה מוקרן בשעות הנוחות שלנו, לבדוק מה אורכו של הסרט, לוותר כליל על קריאת התקציר, ופשוט לקוות לטוב.
במקרה הטוב נצלול לעולם אחר, קרוב או רחוק, שיגרום לנו להרגיש שאת היום הזה ניצלנו היטב עם איזה סרט מיוחד שמי יודע מתי תהיה לנו הזדמנות אחרת לצפות בו. במקרה הרע נוכל להצחיק את החברים שלנו עם חוויות מהסרט הכי גרוע שראינו בזמן האחרון. אין פה מפסידים.
אנשים שחיפשו פסטיבלים חיפשו גם
מצא פסטיבלים באזורך
מידע על פסטיבלים
לכל העסקים בתחום
