ג'ינג'י ביגוד

חנות קטנה ולכן לא מתאימה למי שרוצה להסתדר לבד בלי מוכר. מהניסיון שלי המוכר דווקא עוזר לא רע. תמיד אפשר למצוא שם חצאיות ומכנסי ג'ינס יפים במחירים טובים. אם צריך תיקון אז אני משאירה לתיקון. לרוב אני מעדיפה להסתדר לבד, אבל בחנות הזאת אני מסתדרת עם המוכר וקורה לא מעט שאני מקשיבה לו ואחר כך לא מתחרטת. לרוב התיקונים יוצאים טוב, רק פעם אחת המכנסיים יצאו קצרים מידי, אבל זה גם בגלל ששאלה היו אחד הזוגות הראשונים שהחלטתי לקצר ולא ידעתי איך להחליט כמה לקצר. בחנות עשו מה שביקשתי אז הם לא אשמים. יתרון נוסף הוא שהחנות נמצאת ברחוב שהוא כולו בגדים ונעליים אז מאוד נוח לעשות קניות ברחוב הזה. שווה.

לא מדברת על איכות או מחיר זו לא חנות יוקרה והמחיר בהתאם, יש שם מלא חצאיות פשוטות יומיומיות והייתי צריכה אחת כזאת אז נכנסתי. אני שונאת שנצמדים אליי בקנייה, אבל גם אם לא הייתי כזאת זה היה קצת מוגזם. התחלתי לשוטט בין הסטנדים ולראות דוגמאות (ואציין שיש שם הרבה דוגמאות וגם מבחר מידות) ואז המוכר אומר לי "חבל על הזמן, המידות קטנות בשבילך, בואי אני אראה לך שני דגמים גדולים" (דווקא ראיתי בעצמי כמה דגמים שאהבתי ויעלו עליי) ולכן אמרתי לו בנימוס "תודה, אני מסתכלת" (שזה קוד לכל מוכר ממוצע: רד ממני, תודה!) אז הוא מתחיל ללכת אחריי וכל חצאית שמשכתי מהסטנד קצת לראות (ואתן יודעות לפעמים היא נשארת קצת בולטת החוצה) הוא מזדנב אחריי ומסדר אותה. הרגשתי קצת לא נעים... ואז למרות שסרבתי בפרוש קודם הוא הראה לי דוגמא שממש ממש לא מתאימה לסגנון שלי ושוב אמרתי בחיוך קל שתודה אבל הוא בכלל לא מתקרב לטעם שלי אז אני מעדיפה להמשיך לראות לבד. זה כמובן לא עזר.. התפללתי שיכנסו עוד אנשים רק שיירד ממני ("זה יהיה לך מהמם" ו"זה לא יסגר עלייך" וכאלה) תעזוב אותי לנפשי וזהו. מצאתי כמה דגמים ונכנסתי לתא. כמובן, הוא מחכה לי בחוץ "מהמם עלייך!", "יש לי את זה בעוד צבעים" ואני מגיבה ב"אהה אהה כן כן.." (באי הבעת עניין מוחלטת) וכך כל חצאית שאני יוצאת איתה. ממש הרגשתי שלקחתי איתי חברה (לא רצויה בכלל) לשופינג. לא אהבתי את מה שמדדתי (שאז הוא כבר התחיל להיות עצבני) והתלבטתי לגבי אחת ואמרתי:"זו ב-89, נכון?" (כי זה מה שהיה רשום במקרה על הסטנד "מבצעים") אז הוא אומר לי "לא.. מה פתאום! זו תוצרת חוץ..(הוא התכוון סין) זה 130" אז אמרתי "וואללה, חשבתי שזה הסטנד הזה זה קצת מטעה (תוך כדי הדיבור הוא עצבני רצח ומעביר חצאיות על הסטנד הלוך חזור בעצבים...) אז אני לא מעוניינת. תודה". פה הוא כבר היה על פול טורבו, האדים ודיבר במהירות: "מה את מדברת לא תמצאי זול יותר..." אני רואה שזה כבר נהיה ארוך אבל בחיי שהרגשתי שאני לוקחת לילדים שלו את האוכל מהמקרר (ולא שהייתי שם שעות, הפכתי את החנות ויצאתי. באמת רציתי לקנות והייתי הכי עניינית בעולם) בסוף קניתי כי הוא עשה לי הרגשה נוראית וגם ששילמתי חטף את השטרות ולא אמר שלום/תתחדשי/תהני... כמה הערות: -אני בחורה דתיה. כל מוכר נורמלי יבין שזה לא נח לנו שאנחנו יוצאות מהתא ועושות פוזות למראה הם עומדים, בוחנים ומעירים הערות. -אני בחורה מלאה והגישה שלו לעניין ממש הגעילה אותי (אלא"כ אני הייתי פונה אליו ומבקשת שיפנה אותי למידות גדולות) זהו. אני מדגישה שהתמקדתי רק בעניין השירות והאווירה אבל לחנות יש בהחלט פלוסים כמו שהזכרתי- מידות ומבחר ואולי עוד כמה.