קשישים בתקופת הקורונה

ד"ר ירחמיאל ברבר, פסיכיאטר מומחה ופסיכוגריאטר (פסיכאטר של הזיקנה) מספר על הקשיים הייחודיים עימם מתמודיים כיום אוכלוסיית הקשישים.

מהם המאפיינים הייחודיים של הקשישים?

ראשית, כולם יודעים שכעת בעידן הקורונה, אוכלוסיית הקשישים והמבוגרים נחשבת לאוכלוסייה בסיכון. בהתאם, הגבלות המוטלות עליה הן חמורות יותר לרוב מאשר על כלל האוכלוסייה. אנשים מבוגרים וקשישים סובלים מבדידות באופן כללי, בין אם הם גרים בבתי אבות או בדירות משלהם ונמצאים לבד או עם מטפל סיעודי, הרבה מהם לא בהכרח נמצאים בקשר עם חבריהם, מסיבות שונות, לא תמיד בני המשפחה מצליחים להגיע לביקורים לעתים קרובות וכך בדידותם עשויה להיות רבה. מלבד זאת, התחלואה הגופנית בקרב הקשישים גם היא מרובה, והיא מתווספת פעמים רבות על הפרעות נפשיות השכיחות בקרב בני גיל הזהב.

מהן ההפרעות הנפשיות השכיחות בקרב הגיל השלישי?

בגיל השלישי אנחנו רואים הפרעות אפקטיביות כגון קשיי שינה, דיכאון, מחשבות על סוף החיים, מחשבות אובדניות וגם מחלות יותר קשות שקשורות לדמנציה. הדמנציה אינה כוללת רק בעיות של זיכרון אלא נוספים אליה מצבים של חוסר התמצאות עד כדי כך שהקשיש החולה בדמנציה לא מכיר את הסביבה והבית שלו ואת הסובבים אותו . כמובן שדמנציה נושאת בחובה גם בעיות חמורות יותר כגון בעיות התנהגות, מחשבות שווא או הלוצינציות ראייה. ופעות אלה  להתפתח בגיל המאוחר בין היתר בשל הבדידות וכן יכולות להיות כאמור חלק ממחלות ניווניות של המוח כגון אלצהיימר, פרקינסון, דמנציה מסוג גופיפי לוי (הפרעה ניוונית של המוח  של המוח שיכולה לגרום להפרעות בהתנהגות והלוצינציות ראייה).

מטופלים אלה נזקקים לטיפול תרופתי כזה או אחר, כדי להרגיע את החרדות והפסיכוזות שלהם, וכן כדי להשאיר אותם במסגרת שלהם, שלא יעזבו בטעות את הבית שלהם או המגורים שלהם וילכו לאיבוד. הפסיכאטרים מתאימים את התרופה בהתאם להפרעה ולמקור שלה.  

כיצד משפיעות ההגבלות של תקופת הקורונה על הקשישים?

בתקופת הקורונה, נוספה על הבדידות האופיינית לקשישים ומבוגרים, גם חרדה גדולה בהידבקות שכן אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון גבוה. החרדה גבוהה הרבה יותר בקרב מבוגרים וקשישים, מאחר שקיימת אצלם סכנה ממשית לסיבוכים בעקבות הידבקות בקורונה. ועקב מחלות הרקע שלהם.

בנוסף, הבדידות הרגילה המאפיינת בני הגיל השלישי מועצמת פי כמה, שכן קשה להגיע אל הקשישים שגרים בבתי אבות במצבים של סגר ונאסרו ביקורים של משפחות. כל אלו מעצימים  לרעה את המצב אצל  הקשישים.

האם היו פניות מוגברות לטיפול נפשי של קשישים בתקופת הקורונה?

בחודש וחצי האחרונים עדיין היו פגישות פיזיות עם מספר אנשים אשר נזקקו לכך, אך אצל רוב האוכלוסייה, בפרט אוכלוסיית הקשישים, הייתה העדפה ברורה לשיחות טלפוניות ובאמצעים מקוונים אחרים. בשיחות אלו ראינו שיש אנשים רבים שרמת הבדידות שלהם עלתה, אנשים שלא יכולים לפגוש את בני המשפחה שלהם הילדים והנכדים. אנשים מבוגרים אלה, שסבלו גם ככה מדיכאון ובדידות מצבם הנפשי  עלול רק להחמיר.

איך ניתן לעזור לקשישים ולמבוגרים ולסייע להם בתקופת הקורונה?

כמובן שמומלץ בתקופה זו להיות כמה שיותר בקשר עם המבוגרים והקשישים. ניתן לראות שבארצות שונות מקדמים את הפעילויות עם קשישים, כמו למשל בשוויץ שמרשים להפגיש קשישים עם ילדים עד גיל 10. כמו כן, גם בארץ ישנן יוזמות של עמותות כאלה ואחרות, ליצור קשר בין קשישים לילדים כדי להפיג את הבדידות. בין אם בצורה מקוונת או פיזית, מומלץ כאמור לא להשאיר את המבוגרים והקשישים בבדידותם ולנסות לעודד אותם באמצעים הקיימים. כמובן, שהתעמלות ויציאה מהבית לטיולים גם היא הכרחית במצבים אלו עם שמירה על ריחוק חברתי. ביום ה-3.5 במהלך הערב הובהר כי קשישים יוכלו להיפגש עם נכדיהם. פגישות אלו בשמירה על כללי הריחוק המתאימים מומלצת בהחלט. מלבד זאת, במצבי קיצון, של דיכאון או חרדה בלתי נסבלת, יש להפנות לרופא פסיכיאטר שמטפל בתופעות שצוינו בכתבה בשיחות ובתרופות.

ד"ר ירחמיאל ברבר פסיכיאטר מומחה, פסיכוגריאטר (פסיכאטר של הזקנה).