דיני עבודה: החוק שומר עליכם

מערכת היחסים בין העובד למעביד, בפרט בתנאי המשק הנוכחיים בישראל, היא פעמים רבות מערכת יחסים בין חלש לחזק. עם הירידה בכוחם של האיגודים המקצועיים, לפעמים הדבר היחיד שיכול לסייע לעובד הוא ידיעת החוק, והכרה אינטימית של זכויותיו והדרכים לעמוד עליהן. זאת מטרתה של הכתבה הבאה.

דמי הבראה - מטרת דמי ההבראה

בשנים הראשונות לקום המדינה, נועדו דמי ההבראה לממן את החופשה השנתית של העובדים, ולכן ניתנו דמי ההבראה רק כנגד קבלות שהציגו העובדים בגין הוצאות החופשה. אבל כבר תקופה ארוכה שדמי ההבראה הם זכות המגיעה לכל עובד ללא תלות בשאלה על מה הוא הוציא את הכסף.

הזכאים לדמי הבראה

הזכאות לדמי הבראה נקבעת על פי ההסכם הקיבוצי שחל על העובד. עובדים שאינם מועסקים על פי הסכם קיבוצי זכאים לדמי הבראה בהתאם להסכם הכללי הנחתם מדי שנה בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. בדקו איזה הסכם חל עליכם, ואילו זכויות בדיוק הוא מעניק לכם.

כמה כסף מגיע לכם?

מספרם של ימי ההבראה שהעובד זכאי להם תלוי בוותק שלו, וגובהם מחושב על פי התעריף ליום ההבראה כפול מספר הימים שהעובד זכאי להם. בהתאם להסכם שנחתם עם ההסתדרות, גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי עומד על 340 שקלים לכל יום הבראה.

להלן פירוט של ימי ההבראה שהעובד זכאי להם בהתאם לוותק שלו:

1. שנה - 5 ימי הבראה
2. 2-3 שנים - 6 ימי הבראה
3. 4-10 שנים - 7 ימי הבראה
4. 11-15 שנים - 8 ימי הבראה
5. 16-19 שנים - 9 ימי הבראה
6. 20 שנים ומעלה - 10 ימי הבראה

המעביד צריך לשלם לעובדיו דמי הבראה אחת לשנה החל בחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם אחרת במקום העבודה.

חופשה שנתית - אורך החופשה

מחקרים רבים הראו שפריונו השנתי של עובד שלקח חופשה גדול מאשר פריונו של עובד שעבד לאורך כל השנה. במלים אחרות, היציאה לחופשה היא אינטרס של המעביד שלכם לא פחות משהיא אינטרס שלכם. אבל אם "במקרה" הוא שכח זאת, כדאי שתזכירו לו כי החוק מחייב אותו להוציאכם לחופשה, לפי הכללים הבאים:

1. על כל אחת מארבע השנים הראשונות - 14 יום
2. על השנה החמישית - 16 יום
3. על השנה הששית - 18 יום
4. על השנה השביעית - 21 יום
5. על השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום.

עם זאת, אם עבדתם בשנה מסוימת פחות מ-200 ימים, מספר ימי החופשה המגיעים לכם יפחת בהתאם. לדוגמה, אם עבדתם בשנה מסוימת 100 ימים בלבד, תהיו זכאים למחצית ממספר ימי החופשה המלאים.

מה לא נחשב כיום חופשה

הימים הבאים אינם נחשבים כימי-חופשה:

1. ימי מילואים
2. ימי-חג שלא עובדים בהם
3. ימי חופשת-לידה
4. הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד בגלל תאונה או מחלה
5. ימי-אבל במשפחה
6. ימי שביתה או השבתה
7. ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה-עשר ובמידה שעלו

אם חלו הימים האלה תוך כדי החופשה, יגדירו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויהיו חייבים להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת-עבודה.

1. מועד החופשה - החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה, או במשך שנת העבודה שלאחריה.
2. צבירת החופשה - החופשה אינה ניתנת לצבירה; אבל העובד רשאי, בהסכמת המעביד, לקחת בשנה מסוימת רק שבעה ימי חופשה לפחות, ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
3. רציפות החופשה - הכלל הוא שהחופשה תהיה רצופה, אבל בהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובתנאי שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.
4. תחילת החופשה - תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה-עשר יום מראש, אלא אם כן מדובר בחלקי-חופשה של פחות משבעה ימים.
5. דמי החופשה - המעביד חייב לשלם לעובד תמורת ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

הידעת?
את הזכות לחופשה שנתית אי אפשר להתנות. לפיכך, הסכם שלפיו עובד יקבל פחות מימי החופשה הקבועים בחוק, לא יהיה תקף.

חוק שעות עבודה ומנוחה

בדומה לחופשה השנתית, גם הגבלת מספר שעות העבודה היומי והבטחת יום מנוחה שבועי אינם רק אינטרס של העובד, אלא גם של המעביד – שייהנה מעובדים רעננים, נמרצים ומרוכזים. החוק קובע כי עובד יעבוד עד 8 שעות ביום רגיל, ו-7 שעות בעבודת לילה (בין 22:00 ל-06:00), בערב שבת ובערבי חג.
שבוע העבודה הוגבל בחוק ל-45 שעות עבודה. מעבר לזה, רשאי שר העבודה להסמיך את מקום העבודה להעביד אתכם בשעות נוספות, אם הדבר נחוץ. ואולם, אתם זכאים לתוספת של לפחות 25% לשכר על השעתיים הנוספות הראשונות, ולתוספת של לפחות 50% בשכר על השעות הנוספות שמעבר להן.

שעות המנוחה השבועית

אתם זכאים למנוחה של לפחות שלושים ושש שעות רצופות בשבוע. אם אתם יהודים, המנוחה השבועית תכלול את יום השבת. אם אינכם יהודים, המנוחה השבועית תכלול את יום השבת או את היום הראשון או את היום השישי בשבוע, לפי בחירתכם.

עם זאת, שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, לעבודות מסוימות, מנוחה שבועית שתחומה פחות משלושים ושש שעות, אך לא פחות מעשרים וחמש שעות רצופות. 

איסור הפליה

למעביד אסור לסרב לקבל אתכם לעבודה רק משום שהודעתם במועד קבלתכם לעבודה כי אינכם מסכימים לעבוד בימי המנוחה השבועית מסיבות דתיות. אסור למעביד לדרוש מכם להתחייב לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתכם לעבודה. כל זאת, פרט ליוצאי הדופן הבאים:
 
מקומות עבודה שבהם מותר למעביד לדרוש עבודה ביום מנוחה

1. מפעל או מוסד שמופקדים על בטחון הציבור
2. בעבודה הקשורה בביטחון המדינה או בשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם
3. בעבודה הקשורה באירוח בבתי מלון
4. בעבודה הקשורה בייצור חשמל והזרמתו
5. בעבודה הקשורה בקיום אספקה או שירותים חיוניים ושנקבעה בצו מאת ועדת שרים מיוחדת

תלוש משכורת - חובת המעביד

כדי למנוע מחלוקות ואי הבנות, החוק דורש מהמעביד שלכם לנהל פנקס שכר ולמסור לכם תלוש שכר בכתב. התלוש חייב לכלול, בין השאר, את הפרטים הבאים (רשימה חלקית בלבד):

1.  פרטים לגבי העובד והמעביד:
   (א)  שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;
   (ב)  שם המעביד, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד.
2. (א)  תאריך תחילת ההעסקה.
   (ב) ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה.
3. לגבי עובד במשכורת: היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג – גם דירוג העובד ודרגתו.
4. תקופת התשלום
5. השכר ששולם לעובד
6. הניכויים: ניכוי מס הכנסה; ניכוי דמי ביטוח לאומי;  ניכוי דמי ביטוח בריאות; ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו; כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו; סך כל הניכויים.
7. תשלומי המעביד עבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, כולל הפרשות המעביד לקופת גמל.
8. פרטי הפירעון: הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום; הסכום בפועל (נטו) לתשלום;
9. שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, המעודכנים לתקופת התשלום; לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק, בהתאם לגילו של העובד.

חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), שעיקריו חלים החל מ-1 בפברואר 2009, שיפר מאוד את שקיפות פרטי השכר בתלוש המשכורת.

הוצאות נסיעה

ברור לכולם, או לפחות צריך להיות ברור לכולם, שאין שום סיבה שתשלמו על האפשרות להגיע למקום העבודה שלכם. ואם בכל זאת זה לא ברור למעסיק שלכם, כדאי שתפנו אותו להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שחל על כל העובדים בישראל (שעליו חל צו הרחבה). ההסכם קובע את הדברים הבאים:

1. מי זכאי להחזר הנסיעות - כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.
2. איך נקבעות הוצאות נסיעה? - הוצאות הנסיעה נקבעות לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו (לדוגמה, כרטיס "חופשי חודשי").
3. עובד הזקוק ליותר מאוטובוס אחד - עובד כזה זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה עבור הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום העבודה.
4. מי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה? - מי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו אינו זכאי כמובן להחזר. אם העובד מוסע לכיוון אחד בלבד, לעבודה או ממנה, הוא יהיה זכאי עד למחצית הסכום. עובד הנעדר מעבודתו אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה על תקופת היעדרותו.

הודעה מוקדמת על התפטרות/ פיטורים

הודעה מוקדמת היא זכות וחובה החלות הן על העובד והן על המעביד, שמאפשרות לשני הצדדים להיערך מבעוד מועד לקראת הפרידה.

חובת המעביד - חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מחייב את המעביד המבקש לפטר עובד במתן הודעה מוקדמת. המטרה שבבסיס חוק הודעה מוקדמת היא לאפשר לעובד לחפש עבודה חלופית לאחר שניתנה לו הודעה מוקדמת על מועד פיטוריו.

כיצד לתת הודעה מוקדמת? - המעביד חייב לתת לעובד הודעה מוקדמת בכתב על פיטוריו. בזמן הפיטורין, חובה לאפשר לעובד להשמיע את דברו ("זכות השימוע").

כמה ימים מראש יש לתת הודעה מוקדמת?

עובד המרוויח משכורת חודשית זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים בהתראה מראש, לפי הכללים הבאים:

1. במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה; 
2. במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה -
   של שישה ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;
3. לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים.

הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד הזכאי לתשלום לפי שעה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים חובה לתת בהתראה מראש, לפי הכללים הבאים:

1. במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה; 
2. במהלך שנת עבודתו השנייה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל
   שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
3. במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל
   שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
4. לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים.

אם לא התקבלה הודעה מוקדמת - מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים בתנאים שפורטו לעיל, חייב לשלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל על התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

ימי מחלה

מטרת דמי המחלה היא להעניק לעובד שאינו כשיר לבצע את עבודתו מחמת ליקוי בריאותי את שכרו בתקופת אי הכשירות. העובד זכאי לדמי מחלה גם בגין מחלת ילד, הנזקפים על חשבון ימי מחלת ההורה. גם טיפולי פוריות נחשבים לימי מחלה.

חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות ליום וחצי מחלה בתשלום בגין כל חודש עבודה, עד למקסימום של 90 ימי מחלה.

גובה דמי המחלה

ככלל, עובד לא זכאי לתשלום עבור יום המחלה הראשון; עבור היום השני והשלישי יקבל 37.5% משכרו ועל היום הרביעי ואילך 75%.
 
צבירת ימי מחלה ופיטורין - מעסיק שעובדו חלה חייב לאפשר לעובד למצות את כל ימי המחלה הצבורים לזכותו מכוח החוק, לפני ניתוק יחסי עובד-מעסיק. אחרת יוכל המעסיק להשתחרר מחובתו לשלם לכם דמי מחלה באמצעות פיטוריכם, דווקא כאשר אתם נקלעים למצוקה.

בעזרת מערכת סינונים מיוחדת תוכלות לאתר רשימה של עורכי דין המומחים לדיני עבודה.
>>בואו להתעדכן במחירון דיני עבודה.
>> בואו לשאול שאלות ולהיתייעץ בפורום דיני עבודה.