חינוך על פי חוק: משפט, חינוך - ומה שביניהם

חוק חינוך ממלכתי, חוק חינוך חינם, חוק המועצה להשכלה גבוהה, חוק חינוך חובה - כל אלה ועוד מבטאים את הקשר בין עולם המשפט לבין מערכות החינוך. כדי למנוע אי סדרים, קבעה המדינה תקנות ונהלים ברורים המכתיבים את דרך התנהלותה של מערכת החינוך, אולם במקרים רבים מתנגשים הרצונות, ההשקפות והערכים של חלק מהמעורבים. מבט קצר על דיני החינוך
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג משפט מנהלי ורשויות מקומיות

מערכת החינוך איננה מסתכמת רק במונחים גן, בית ספר, חופש או שביתה. מדובר במערכת שלמה הכוללת גופים רבים בהם משרדי הממשלה, הגנים הציבוריים והפרטיים, בתי הספר היסודיים והתיכונים, חטיבות הביניים, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות תורניים ועוד. את היחסים המשפטיים בין כל אלה לבין התלמידים, לרשויות המדינה וגם בינם לבין עצמם, שואפים להסדיר דיני החינוך. אלו כוללים גם את הסדרת היחסים בין בני משפחה בכל הנוגע לחינוך על היבטיו השונים. 

 

האחריות בידי המדינה

רבים יופתעו לגלות עד כמה רחבה קשת הנושאים שדיני החינוך אמורים לכסות: החל מזכויות ילדים ותוכניות לימודים, דרך חופש הביטוי, חופש הדת והמצפון, חופש העיסוק וחופש אקדמי, ועד התנהלות מוסדות להשכלה גבוהה. על פי דינים אלו נוהגים לקבוע ולהכריע איזה תואר אקדמי הינו מוכר, איזה מוסד חינוכי יקבל תקציב, האם כובדו זכויותיו של התלמיד, האם ההורה ראוי לגידול ילדיו וכיצד להכריע במחלוקות הנוגעות לאימוץ.
 
בשל מגוון הנושאים הרחב, נכללים במערכת דיני החינוך בישראל גם חוק המועצה להשכלה גבוהה, חוק זכויות הילד, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק זכויות התלמיד, האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, חוק האימוץ, חוק חינוך ממלכתי, חוק חינוך מיוחד, חוק חינוך חינם לילדים חולים וחוק לימוד חובה.
 
מעטים הם עורכי הדין המתמחים בדיני חינוך ואשר יכולים להעניק ייעוץ משפטי ייחודי בנושאים הקשורים לכך. בית המשפט נדרש להכריע לא פעם באמצעות דיני חינוך כאשר פונים אלו גופים כגון המועצה להשכלה גבוהה, מכללות, ועד ראשי האוניברסיטאות ועוד. גם הורים שחשים כי נפגעו על ידי מערכת החינוך (אם נשללו מהם זכויות או שילדם לא מקבל את שמגיע לו), סטודנט שחש שהאוניברסיטה עשתה לו עוול, או הורים שמרגישים כי הליך האימוץ שלהם שובש בניגוד לחוק ולא בצדק, יכולים לפנות לבית משפט שיסדיר את עניינם באמצעות דיני חינוך.
 
מרבית הפניות לבית המשפט הכרוכות בדיני חינוך עוסקות בסוגיות עקרוניות ומערבות רשויות ציבוריות - בתי ספר, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך או מתנ"סים, ולכן רובן נדונות בבג"ץ. הפניות לבג"ץ אינן מעטות מאחר שדיני החינוך מאזנים בין האינטרסים של המדינה לבין האינטרסים של ההורים או קבוצות בציבור הישראלי, ואלה לא תמיד חופפים.

 

אינטרסים ומחלוקות

המדינה עושה את כל המאמצים להעניק לילדים שהינם אזרחיה את הזכות הבסיסית לחינוך, אך גם מאזנת אותה באמצעות פיקוח על מערכת החינוך. ההורים וקבוצות בציבור הישראלי לא תמיד רואים את הפיקוח ואת ההתערבות של המדינה כראויים או כהוגנים וכך נולדות עתירות נגד משרדי הממשלה. להורים יש לעיתים קבילות גם נגד עובדי ההוראה ומוסדות החינוך וגם למוסדות החינוך עצמם ייתכנו השגות כנגד התנהלות הממשלה ומשרד החינוך. 
 
למדינה יש אינטרס לשלוט במערכת החינוך ובתכנים המועברים לתלמידים, מאחר שמוסדות החינוך הם כלי ראשון במעלה לעיצוב הילדים שעתידים להפוך לאזרחי המדינה. כך המדינה שואפת להעביר להם מסרים ותכנים המתאימים לרוחה, להקנות להם ערכים, תודעה וידע, להרחיב את אופקיהם ולעצב אזרחים שיקדמו את ערכי הדמוקרטיה והמודרניזציה. המדינה מכתיבה למוסדות הלימוד הציבוריים תוכנית לימודים שהעמידה בה היא תנאי להיותו של המוסד מוכר, ציבורי וזכאי לתקצוב ממשרד החינוך.
 
רבים ממוסדות החינוך לא מקבלים באהבה את תוכנית הלימודים; כך למשל, הציבור החרדי לא רואה חשיבות בהקניית ידע שאיננו תורני; הציבור הערבי מתקשה ללמוד היסטוריה הכוללת את הנרטיב הציוני; ולא כל הקבוצות בישראל מוכנות שהילדים המשתייכים אליהן יאמצו את מערכת הנורמות המודרנית-ליברלית שמדינת ישראל שואפת להקנות לתלמידים. בנוסף ישנם לא מעט הורים שאינם רוצים לשלוח את ילדיהם ללמוד - כל אחד וסיבותיו הוא - ונתקלים בחוק חינוך חובה שמאלץ אותם לעשות זאת. זאת ועוד, מוסדות החינוך הציבוריים כפופים גם לערכים ליברליים מרכזיים, דוגמת שוויון, כבוד ואי אפליה, אולם למרבה הצער רבים מהם לא עומדים בכך.
 
כל אלה ועוד מעוררים לא מעט דיונים עקרוניים סבוכים, שרובם מוכרעים בבית דין הגבוה לצדק. דוגמאות לעתירות מרתקות כוללות עתירות כנגד ישיבות ומוסדות תורניים שקיבלו תקציבי ממשלה המותנים בלמידת לימודי ליב"ה, למרות אי עמידה בתנאים; עתירה כנגד מוסדות חינוך שסירבו לקבל לשורותיהם תלמידים ממוצא מסוים; תלמידים ששובצו במוסדות חינוך ציבוריים שאינם לרוחם; אפליית תלמידים על רקע פסול; תוכניות לימודים עם רקע בעייתי; התבטאויות שנויות במחלוקת של עובדי הוראה ועוד.

 

דיני חינוך - סיכום

לסיכום, דיני חינוך הם כלי שקיים בידי המדינה כדי לפקח על מערכת החינוך ולהסדיר את היחסים המשפטיים בקהילת אזרחי ישראל בין המשפחה, עובדי ההוראה והרשויות. בכל סוגיה משפטית המערבת מוסד חינוכי נמליץ לך להיוועץ בעו"ד מומחה בתחום.
רשימה ממוקדת של עורכי דין המתמחים במשפט מנהלי ורשויות מקומיות תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת. בהצלחה.


 

>> התעדכן במחירון תחום המשפט המנהלי ורשויות מקומיות.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא משפט מנהלי ורשויות מקומיות
האם המאמר עזר לך?