גם לתושב הקטן יש כוח: הרשויות המקומיות והמשפט המנהלי

מדינת ישראל, בדומה למרבית המדינות בעולם, מתנהלת באמצעות חלוקה לרשויות המקומיות. הגוף הנפוץ ביותר של הרשות המקומית הוא העירייה, אך יש גם מועצות מקומיות, מועצות אזוריות ומועצות תעשייתיות. את הרשות המקומית אפשר לדמות למעין זרוע של המדינה, באמצעותה מתנהלים העניינים בכל אזור, עיר או יישוב. המדינה מעניקה לרשות המקומית כוח לנהל את הנושאים המוניציפאליים ולכן הרשות המקומית כפופה ל"משפט מנהלי" - הכללים שלפיהם עליה לפעול.
 
כאזרחים וכתושבים עליכם לדעת מה מידת הכוח שלכם בהתנהלות מול הרשויות. ראשית, יש להדגיש כי כל אחד יכול לתבוע את הרשות המקומית, בין אם נפגעתם ממנה באופן ישיר ובין אם בעקיפין, אך ישנם מבחנים מסוימים שאתם צריכים לעמוד בהם, כגון: ניקיון כפיים, הגשת התביעה במועד הנכון ופנייה לצינורות המקובלים ברשות במטרה לפתור את הבעיות מולה, לפני שפונים לבית המשפט.

כמו כן, חשוב לדעת שכיום ישנו בית משפט מיוחד - בית המשפט לעניינים מנהליים. זהו בית משפט מחוזי ייעודי, המטפל בנושאים של משפט מנהלי. בכל מקרה, כאשר שוקלים לתבוע את הרשות המקומית, מומלץ לבדוק האם אתם באמת עומדים בקריטריונים ולאיזה גוף לפנות, ולשם כך מומלץ להסתייע בעורך דין המתמחה בענייני רשויות מקומיות ומשפט מנהלי.

מהו "עקרון חוקיות המנהל"?

כדי לדעת באופן כללי אם הרשות המקומית פעלה בצורה נאותה, עליכם לבחון עקרון בסיסי ביותר במשפט המנהלי שנקרא "עקרון חוקיות המנהל". אבל עוד קודם יש לבדוק שלוש שאלות: שאלת הסמכות - האם הרשות המקומית הייתה מוסמכת לבצע את הפעולה המדוברת. שנית, שאלת החוקיות - האם ההליך שבמסגרתו פעלה היה תקין וחוקי. ולבסוף, שאלת חוקיות הפעולה מבחינת המהות - האם הפעולה, מבחינת המהות שלה, היא חוקית, תקינה וראויה.

עקרון חוקיות המנהל הקובע, כי לרשות המנהלית (הרשות המקומית), מותר לפעול אך ורק במסגרת הסמכויות שהוענקו לה בחוק. לכן, אם ביצעה הרשות פעולה מסוימת והיא אינה יכולה להצביע על המקור החוקי שממנו נובעת הסמכות שלה לעשות זאת, הרי שאותה פעולה נחשבת חריגה ומכאן - שהיא בלתי חוקית.

השימוע - זכות הדיבור לאזרח

כלי נוסף שמצוי בידי האזרח מול הרשויות המקומיות הוא השימוע, או בשפה המשפטית - "זכות הטיעון". שימוע מתקשר אצל רובנו למקום עבודה, בו מחויב מעסיק לאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו בטרם יפטר אותו. אותו הדבר נכון גם ברשות המקומית: בית המשפט העליון קבע שאסור לגוף שלטוני, ובתוך זה הרשויות המקומיות, לפגוע באזרח פגיעה מהותית ומשמעותית מבלי שניתנה לאחרון הזדמנות להשמיע לפני כן את טענותיו. יש כמובן מקרים בהם הרשות המקומית אינה חייבת לאפשר לאזרח את זכות הטיעון. כך למשל, אם עלול להיפגע ביטחון המדינה או אם האזרח ויתר על האפשרות לשטוח את טיעוניו בפני הרשות.

מי שכן עומד בפני הליך של שימוע, זכאי לעיין בחומר המצוי בידי הרשות המקומית הנוגע אליו בטרם ישמיע את טיעוניו. הפרה של זכות השימוע מצד הרשות יכולה במקרים מסוימים לגרום לביטול של הפעולה ממנה נפגעתם כתושבים (הטלת קנס לא מוצדק, למשל) וחשוב להיות מודעים לכך.
 
כשהרשות המקומית פועלת שלא כחוק

עד כמה שהדבר יישמע מוזר, אין תשובה אחת ברורה לשאלה מה קורה כאשר נקבע כי הפעולה שנקטה הרשות המקומית הינה פגומה מסיבה כלשהי. בית המשפט העליון קבע שכל פעולה או החלטה פגומה של רשות מנהלית תהיה בטלה באופן יחסי לסוג הפגם שנפל בעקבותיה. כך לדוגמה, יכול להיות שפעולה אחת תתבטל לגמרי ופעולה אחרת תתבטל באופן חלקי או כלל לא.

כאמור, בעולם המשפטי הנוגע לרשויות המקומיות אין חוק אחד מסוים שקובע ומסביר באופן ברור וחד משמעי מה מותר ומה אסור. אם אתם חושבים שהרשות המקומית שבשטחה אתם מתגוררים ביצעה כלפיכם פעולה לא חוקית, פנו לעורך-דין המתמחה בנושאי רשויות מקומיות ומשפט מנהלי כדי שיסייע לכם לפעול בסבך הביורוקרטיה ולמצות את מלוא זכויותיכם.

הכותב הוא עו"ד ערן זוהר

כמה תצטרכו לשלם לעורך דין המתמחה במשפט מנהלי? בדקו במחירון דפי זהב