המזרח הקרוב: 5 המסעדות האסיאתיות הטובות ביותר

ישראל משופעת במסעדות אסיאתיות. מאוכל יפני ועד וייטנאמי, אנחנו מאוהבים בסושי וחוגגים על פיוז'ן. הנה חמשת המקומות הכי טובים לשמח את החיך
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג מסעדות אסייאתיות

ההגדרה 'מסעדות אסיאתיות' היא אחת הכוללניות ביותר שאפשר למצוא בתחום. הרי מדובר באוסף עצום של מטבחים, שלכל אחד מהם מגיע סיווג משלו: יפני, תאילנדי, הודי ווייטנאמי, שלא לדבר על אינדונזי, סורינאמי ובורמזי, להם בכלל אין ייצוג בישראל. קשה עד בלתי אפשרי לאפיין את מטבחי מזרח אסיה בגלל גיוון בחומרי גלם שחלקם אינו מוכר במחוזותינו, טכניקות בישול שונות, סגנון שנע מאוכל רחוב לפיוז'ן אלגנטי ומנעד טעמים ממעודן ומתוחכם עד חריף-אש. ובכל זאת, בחרנו על קצה המזלג כמה מהמסעדות האסיאתיות הטובות ביותר בישראל.

 

הבית התאילנדי

השגרירות הבלתי רשמית של תאילנד בישראל קיימת כבר 13 שנים, הישג יפה עבור כל מסעדה, ובוודאי למטבח זר מהקצה השני של העולם. היא ממוקמת בפינת בן יהודה-בוגרשוב בחלל שמחולק לשני אזורים: שטח בנוי ממוזג ומרפסת מוקפת במבוק. בגלל החריפות של האוכל והמיקום בצומת סואן, מומלץ בחום להתיישב בחלק הסגור.
 
השמות מאחורי המסעדה הם יריב מלילי וזוגתו התאילנדית לק, שמגיעה ממסורת ארוכה של בשלנים. התפריט תאילנדי אותנטי ללא פשרות, עד כדי שימוש בירקות אקזוטיים שגדלים בחווה מיוחדת (קפאו, פאק בונג, פקאנה ועוד), וניתן לחלקו באופן מלאכותי למנות קונצנזוס מול מנות חריפות ובועטות, שמאתגרות את החיך. כך או אחרת, האותנטיות נשמרת.
 
על סום טאם - סלט פפאיה ירוקה אורגנית ועגבניות שרי - אסור לוותר בשום אופן כמנה ראשונה, ומשם ניתן להמשיך לכיוון תבשילי חלב קוקוס (מנה עם נתחי עוף וקוביות בטטה מומלצת במיוחד), מרקים או אטריות. הכל טעים מאוד, רק אל תשכחו לציין את מידת החריפות הרצויה. אם כן שכחתם, תמיד אפשר לצנן את הפה עם שייק פירות ולא לשכוח להזמין לקינוח פונץ' חלב קוקוס עם פניני טפיוקה, פירות וקרח כתוש. בנגקוק זה כאן ממול.   
 
 

צפרה

למה צפרה? שילוב של ציפור וזברה. הקשר בין השם והלוגו למסעדה אינו ברור, אך כבר במבט ראשון אפשר להבין שצפרה היא מסעדה אסיאתית מסוג אחר. יש לה לוק שיקי ואווירה סקסית שהולמים כבר בכניסה: חלל גדול וגבוה כהה אך לא קודר, עם שולחנות ארוכים לישיבה משותפת, ובר ארוך.
 
העיצוב משקף התנתקות מסוימת ממסורות מזרח אסיה ונטייה לפיוז'ן, אשר באים לידי ביטוי במטבח. השף אבי קונפורטי - אולי הנציג היחיד של המטבח האסיאתי החדש בארץ ומי שעומד גם מאחורי רשת זוזוברה - בנה תפריט שמתכתב עם מנות קלאסיות, אך מציג אותן בפרשנות אישית שלו. עושר בחומרי גלם ובשיטות הכנה מאפשר רוחב יריעה שמתחיל בהודו ונגמר בוייטנאם, עם כל מה שבדרך: רולים ייחודיים, כיסונים סיניים, קארי, מנות בהשראה תאילנדית ואינדונזית ומה לא. 
 
פופקורן שרימפס וסלט בודהה בריאות או משוגע (פיקנטי) הפכו כבר לקלאסיקה במסעדה.  הקינוחים מצוינים גם כן ונוטים עוד יותר למערב, אם כי עדיין ניכרת בהם טביעת אצבע אסיאתית מעודנת (קרם ברולה סמיפרדו עם ג'ינג'ר ואננס הוא בוודאות אחד הקינוחים היפים שאי פעם נצפו בארץ). הייחוד של צפרה לעומת אסיאתיות אחרות בא לידי ביטוי גם במחיר הגבוה, אך האוכל בה אינו רק מזון לגוף אלא גם לנשמה.
 
 

ימאטויה

יאמאטויה בהוד השרון היא איזקאיה אותנטית, מעין ביסטרו בר שמבוסס על מנות עונתיות ועל בר אלכוהול עשיר. השפית איה אימטני, ילידת יפן, בנתה מספר תפריטים שמיועדים לפלחי אוכלוסייה שונים, מטירונים במטבח היפני ועד מטיבי סשימי וניגירי. בראשון מופיעות מנות מוכרות כמו אגדאשי טופו, מרק מיסו ושיפודי יקיטורי שכבר הפכו לסטנדרט במסעדות יפניות בארץ, אבל כאן הן באות בביצוע נאמן למקור ללא סטיות והתאמות לחיך הישראלי. 
 
תפריט סושי מגוון הוא אחד הטובים בישראל ומציג בצורה נאמנה את עקרונות המטבח היפני - טריות, עידון והרמוניה. מה שמיוחד כאן באמת הוא תפריט יפני מסורתי - ארוחה קבועה של מנות קטנות ומוקפדות המתאימות לבילוי ערב שלם על בקבוק סאקה או בירה יפנית. חלק מהמנות הן ללא גלוטן ואחרות ניתנות להסבה. ימאטויה היא מסעדה אותנטית שמאפשרת טיול במטבח היפני בלי לבזבז כסף על כרטיס טיסה.
 
 

לונג סנג

מסעדה סינית משפחתית בקצה רחוב אלנבי, קרוב לים, באזור שלא נהוג לטייל בו סתם כך בשביל הכיף, ובכל זאת כדאי להגיע אליו במיוחד. חלל צפוף, קטן ומעוצב - עד כמה שאפשר לכנות זאת כך - בסגנון מסעדת פועלים סינית, הוא הממלכה של אם המשפחה, ששולטת ביד רמה במלצרים ובלקוחות כאחד.
 
סועדים מערביים (ישראלים ואחרים) מקבלים תפריט בכריכה אדומה עם מנות מוכרות עד סטנדרטיות, בעוד שלקוחות סיניים זוכים להציץ בתפריט אחר, בעל כריכה שחורה, ובו רשימת מנות באנגלית ובסינית. הוויכוח בשאלה אם התפריטים זהים עתיק כימי המסעדה עצמה, אבל אם כבר מגיעים עד כאן, כדאי לבקש את התפריט השני ומקסימום להסתכן בפרצוף לא מרוצה של ההנהלה.
 
פקין דאק, נתחי ברווז עם חביתיות דקיקות, ירקות טריים ורוטב הוי סין נחשב למנת דגל, למרות שהגרסה המוגשת שונה מעט מהמקור. מתוך התפריט האדום מומלצת מנת בקר בחצילים עם פטריות ובאק צ'וי, ירק עלים שמוכר גם בכינוי כרוב סיני. המחירים זולים והמנות גדולות ומשביעות. אם מנמיכים ציפיות בנוגע למיקום ולעיצוב ומתמקדים באוכל, לונג סנג  עושה געגועים לבייג'ינג או לפחות לצ'יינה טאון בבירה מערבית זו או אחרת.   
 
 

דה באן

סמוך לכניסה לשוק הכרמל מכיוון רחוב אלנבי, שוכנת מסעדונת אסיאתית קטנה וטובה. דה באן (The Bun), 'הלחמנייה', היא מיזם של מספר שותפים שחיפשו ליצור מקום שיציע פאסט פוד איכותי, קליל, מגוון ובעיקר כזה שלא פוגשים בכל קרן רחוב.
 
הבחירה נפלה על תפריט פיוז'ן אסיאתי מצומצם, בדגש על מנות בהכנה מהירה: שיפודי יקיטורי משתנים, אגדשי טופו, סלטים טריים בתיבול שמעניק להם אופי אסיאתי, רולים מדפי אורז ועוד. את מחלקת העיקריות מאיישות אטריות ראמן או אודון, ומנת הדגל - לחמניות מאודות במרקם קליל במילוי בשר או טופו ורטבים שונים. 
 
חומרי הגלם מגיעים מדוכני השוק ועיצוב אורבני עם קריצה לניו יורק מתכתב עם מקומות דומים בחו"ל. בשורה התחתונה זה אינו מטבח גדול ומפואר, אך ייחודו בכך שהוא מראה שאפשר גם אחרת. דה באן מציעה מנות על קו התפר שבין אסיה לארצות הברית במחיר סביר ובתפאורה נעימה ועדכנית. 
 
רשימה ממוקדת של מסעדות אסיאתיות נוספות תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת. בהצלחה.

 
 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא מסעדות אסייאתיות
האם המאמר עזר לך?