
משחקי חשיבה - חושבים מחוץ לקופסה
מאת: חניה נוה | פורסם: 12.01.14
הדור הצעיר, שגדל בתקופה שבה טלוויזיות HD, אייפדים, מחשבים וסמארטפונים הם שם המשחק, לא מכיר את משחקי הקופסה הישנים של פעם, אך כדאי להכיר את ערכם החינוכי והלימודי, ואת יתרונותיהם בפיתוח כישורי חשיבה ומיומנויות חברתיות, ואולי לעשות הכרות מחודשת.
בכתבה זו:
מחנכים ופסיכולוגים מונים את היתרונות העצומים שיש בשימוש במשחקי חשיבה, דווקא לאור קשייו של הדור החדש של הילדים, להבין את החשיבות של התקשורת הבינאישית ואת הסכנות הטמונות ברביצה של שעות מול מסכי המחשב והטלוויזיה. לא במקרה ניתן להבחין כי ילדים אלה - שמגיל ינקות מתמכרים לאייפד, לטלפון הסלולרי, למשחקי המחשב ולשעות של צפייה בטלוויזיה - הופכים להיות חסרי סבלנות ובעיקר בעלי קושי עצום בדחיית סיפוקים.
לדברי לילך מוסרי קורן, מאמנת אישית ומלווה הורים וילדים בהתמודדויות חברתיות, "אי דחיית סיפוקים מתאפיינת בחוסר יכולת לדחות רצון להנאה, סיפוק או שכר באופן מידי, דבר שהופך להיות בעל מרכיב הרסני בכל תחומי החיים. היכולת לדחות סיפוקים היא חלק מהמיומנויות החברתיות והרגשיות שילדים וילדות אמורים לרכוש, והיא מסתמנת כבעיה אקוטית עבור ילדים לאור האימוץ המאסיבי של הטכנולוגיה בחייהם".
אפשר לומר שילדים כיום חווים קושי רב במיומנויות חברתיות, וזאת משום שמיומנויות אלה אינן נרכשות אלא דרך אינטראקציה חברתית ודרך תהליך למידה. מיומנויות חברתיות דורשות צפייה באנשים, העתקת התנהגותם, אימון וקבלת משוב. ילדים אלה מחמיצים קודים חברתיים, היות והמורכבות האנושית איננה דומה למסך המחשב. משחקי ילדים הם לא רק משחק , אלא ההכנה הטובה ביותר לכל תחומי החיים.
חוזרים לישיבה המשפחתית ולמשחקי שולחן
לישיבה המשפחתית סביב אותו שולחן יש השלכות מרחיקות לכת על עתיד ילדינו. ההתכנסות למשחק ללא הפרעות חיצוניות, תורמת לאווירה משפחתית טובה יותר, ומאפשרת במה לתקשורת נוספת, במסגרת נעימה וקולחת.
מגמה גוברת בעולם ובארץ של משפחות שחוזרות בהמוניהן אל משחקי הלוח. המשחק מספק הזדמנות מקסימה לכל אדם להיפגש עם הילד שבו. משחק צריך להיות "כייפי" ולשמור על העיקרון שלפיו בכל פעם שאנו משחקים בו נרגיש כאלו זו הפעם הראשונה, ונקבל התרחשות שונה.
משחקי השולחן יוצרים תרבות שיתוף בין הפרטנרים. תוך כדי המשחק לומד הילד להשתמש ב"כללי הטקס" המייצגים לענייננו תרבות. בכללי הטקס יש סדר שהוא רצף של פעולות: יש להמתין בתור, לשמוע את האחר, לבצע מטלות לפי הוראה ולהבין שגם לאחרים יש זכויות.
משחקי חשיבה ופיתוח כישורי חיים ומיומנויות למידה
התפתחות מוטורית: תיאום של המערכת המוטורית הגסה כדוגמת ריצה, קפיצה ומערכת המוטוריקה עדינה הכוללת החזקת עיפרון, תיאום יד עם עין, ציור קו רציף וכדומה.
רמה לשונית סבירה, עם אוצר מילים סביר ויכולת לומר משפטים שלמים. נדרשת רמה בסיסית של ידע כללי כדי שהילד יבין את הנלמד ויקיש ממנו על העולם.
תפיסה חשבונית: תוך כדי משחק הילד לומד להכיר מושגי כמות, רוחב, גודל, לספור ולמנות. כמו-כן, הוא לומד ומסוגל לבצע תרגילים פשוטים בחשבון ולהשתמש בידע שלו עם כמויות ומספרים בכיתה ובשגרת היום יום.
מיומנויות חברתיות: חשובות לא פחות
- להישאר מכוונים בשיחות וליצור זמן איכות עם משתתפי המשחק.
- למתן את הצורך המתמיד בגירוי ואת האנרגיה הבלתי נדלית.
- להתמודד עם סובלנות נמוכה לתסכול, בעיקר במצבים של הפסד.
- לתרגל יצירת קשר עין , הדדיות בשיחה.
- לאמץ את המוח ולהתמקד בדרכים יצירתיות ולא שבלוניות לפתרון בעיות
טיפים לבחירת משחק טוב
- במשחקי חשיבה מומלץ לבחור בצעצוע או במשחק בעל ערך מוסף אשר יתרום לילד בהיבט השכלי התפתחותי לבד מן ההנאה הטמונה בו. מאחורי המותג עומד צוות מקצועי של פסיכולוגים ומומחים השוקדים על פיתוח המוצר, על עיצובו ועל בחירת חומרים איכותיים וידידותיים למשתמש.
- אם אתם יוצאים לחופש או לנסיעה ארוכה, ומחפשים להעסיק את הילדים בדרך מלבד טאבלט ואייפון, חפשו משחקים שמתאימים לדרך כמו למשל משחק טריוויה.
- משחק טוב הוא משחק שיש לו המשכיות ושדוחה כל עיסוק אחר כבחירה ראשונית. חשוב שיהיו לילדים משחקים שונים מקבוצות שונות: משחקים חינוכיים, משחקי חשיבה ואסטרטגיה, משחקים ספונטניים וצעצועים המעודדים התפתחות מוטורית ורגשית.
- מימוש פוטנציאל של יכולת החשיבה - משחקים של קבלת החלטות וניהול משאבים. אלו מתאימים לגיל 10 ויותר, ומהווים עבור גילים אלו אתגר אינטלקטואלי ותחרותי.
- משחק טוב יוצר אתגר לניצחון ושומר על המרקם החברתי בין השחקנים. כך נוצרת תרבות שולחן ומשחק תוך שיתוף פעולה בין הפרטנרים במשחק. במשחק חוקים אפשר לראות תכונות כדוגמת: כושר מנהיגות, איפוק, דיוק, הקשבה, אסטרטגיות ואסרטיביות.
סוגי משחק קיימים
משחקי אסטרטגיה: משחקים אלו מבוססים על תכנון ואסטרטגיה, מקנים לילד יכולות של תכנון לטווח רחוק, ארגון של משימות וחשיבה תהליכית. היכולת של ילד לתכנן, לצפות תוצאות מראש ולמנוע אותן, הופכות את קו המחשבה שלו לחד ומפותח וגורמות לו לבצע פעולות גם בחיים האמיתיים.
משחקים חינוכיים: משחקי חשיבה רבים מיישמים ידע וחומר עיוני שנלמד על ידי הילדים בבית הספר, כדוגמת עברית, חשבון, טבע, תורה ומדעים.
משחקי חשיבה וזיכרון: מושתתים על מהירות מחשבה וזיכרון; מפתחים ומתרגלים את מוחו של הילד ביכולת לזכור לטווח ארוך ולפתח את הזיכרון הצילומי בדרכים של הנאה וכיף.
בעידן המודרני אין אפשרות לנתק את הילדים מהטכנולוגיות שיש סביבם, וגם אין צורך בכך, אך הקצאה של חצי שעה ביום או כמה שעות בשבוע למשחקי חשיבה, תאמן את מוחם ואת כישורי החיים והלמידה שלהם.