סקירת השימוש בפוליגרף - מתי ולמה משתמשים במכונת אמת?

בהקשר המשפטי ידוע שמכשיר הפוליגרף משמש כלי מקובל לבחינת אמינותם של עדים או של נאשמים, ועשוי אף להטות מעט את כף המאזניים לזכותם או לחובתם, אם כי אין מדובר באמצעי קביל לצורך הכרעה משפטית. לפוליגרף יש שימושים נוספים גם מחוץ לבתי המשפט. על השימוש בפוליגרף ועל יעילותו, בכתבה שלפניכם.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג פוליגרף

כשאתם שומעים את המילה "פוליגרף", על מה אתם חושבים? כאן, ייתכן מאד שיעלה לנגד עיניכם תרחיש כמעט בלשי, ובו הפוליגרף משמש אמצעי שיכול לקבוע את אשמתו או חפותו של אדם ביחס לפשע מסוים שביצע, לכאורה או שלא. אלא שלא מעט אנשים יצביעו על סיטואציה שונה במיוחד, ובה בדיקת פוליגרף משמשת מקומות עבודה מסוגים שונים, ובמצבים שונים בתכלית.
 
בשנים האחרונות, הולך וגובר השימוש בפוליגרף בישראל. מהן הסיבות לביצוע הפוליגרף? מי זקוק לבדיקות האלה והיכן זה עומד מבחינה משפטית? 
 
 

המצבים שבהם נפוץ השימוש בפוליגרף

הנקודה הראשונה שחשוב להזכיר היא שהתפקיד המסורתי של הפוליגרף נותר בעינו מאז המצאתו, אי שם בשנות ה-20 של המאה הקודמת: מציאת בני אדם דוברי שקר ביחס לסוגיה מסוימת. ברמה המעשית, הפוליגרף מהווה כלי חקירתי מהשורה הראשונה, כשעיקר השימוש בו הוא בתחום הפלילי, ביוזמתם של שוטרים וחוקרים. עם זאת, כל מחלוקת בין שני צדדים עשויה להגיע למצב של בדיקות פוליגרף. השימוש נפוץ בעיקר בתחום המשפחתי, בין השאר בהוכחת בגידה, לכאורה, של אחד מבני הזוג, או במאבקים משפחתיים על הירושה. מקרה נוסף הוא כאשר חברת הביטוח של אדם מסוים חושדת שהוא מנסה להונות אותה, ומעבירה אותו את הבדיקה. 
 
השינוי המשמעותי של העת האחרונה, כאמור, הוא ההסתמכות ההולכת וגוברת על בדיקות פוליגרף בעולם התעסוקתי, כפי שבא לידי ביטוי במספר נקודות השקה. המצב הראשון שבו נעשה שימוש באותה מכונת אמת הוא בעת קבלה לעבודה, כשמכונת הפוליגרף מהווה כלי לגיטימי לסינון מועמדים. במצב הזה, ינסו ללמוד באמצעות הבדיקה על עברם של המועמדים: למשל, על רמת האמינות של קורות החיים שלהם, או על התחנות המקצועיות שעברו בשנים הקודמות, לכאורה או שלא. 
 
בהמשך לכך, בדיקות פוליגרף בעת קבלה לעבודה מנסות לעמוד על טיבם של המועמדים, בין השאר מבחינת העבר הפלילי שלהם (אם קיים), הסיבות לעזיבת המשרות הקודמות וכיוצא בזה. במצבים אלה, נהוג להתייחס אל בדיקות הפוליגרף כאל חלק אחד מתוך כלל המבדקים המקיפים הנערכים למועמדים לעבודה, דוגמת אבחונים מקצועיים או ריאיונות אישיים.
 
במספר לא מבוטל של מקרים, ייעשה השימוש בפוליגרף בשלבים מאוחרים יותר. חברה יכולה לבקש מהעובדים לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות, אחת למספר חודשים או שנים, או כשעולה חשד ממשי לעבירה מסוימת במקום העבודה. זו גם הסיבה, אגב, שמעסיקים מסוימים מחתימים את העובדים שלהם על מסמך שבו הם נותנים את הסכמתם לביצוע הבדיקות הללו, כאשר יידרש לכך.
 
 

למי מתאימות בדיקות פוליגרף?

בעבר, הדעה הרווחת הייתה שאת בדיקות הפוליגרף, אם בכלל, מבצעים רק מקומות עבודה בעלי רגישות ביטחונית גבוהה במיוחד. ידוע, לדוגמא, שמקומות המתעסקים בנושאים ביטחוניים, חייבים לקבל לתוכם את הטובים, האמינים והישרים ביותר. לכן, הם יבצעו שורה ארוכה מאד של בדיקות אשר הפוליגרף הוא רק חלק מהן, ובצדק גמור: הסכנה בהעסקת אדם שאינו אמין, עבור ארגונים אלה קיימת תמיד, ובעלת השלכות משמעותיות עבור החברה הישראלית בכללותה.
 
ובכל זאת, לא ניתן להתעלם מעובדה חשובה אחת: בשנים האחרונות, הולך וגובר השימוש בפוליגרף בקרב לא מעט חברות מסחריות. אפשר לטעון כי השינוי הזה מאפיין את העידן הכלכלי הנוכחי, המאופיין בתחרות רבה בכל אחד מהתחומים, וברצון של כל חברה, ארגון או מוסד להעסיק בתוכם רק את המובחרים ביותר. גם החשש מריגול או מפגיעה מכוונת של המתחרים אינו מאפיין רק ספרי מתח.
 
ניתן לבקר את החברות על ההליך הזה, שיש בו מן החדירה לפרטיות או העמדת העובדים במצב לא נעים (ואכן, לא מעט בדיקות כוללות בתוכן שאלות בקרה, שעשויות להיות אינטימיות), אבל גם לא ניתן להתווכח עם העובדות: כיום, מצב שבו קורות חיים של מועמד לעבודה "מנופחים" או מסולפים אינו בדיוני כלל, ובהמשך לכך - אחוזי הגניבות או ניסיונות ההונאה של עובדים כנגד מקום התעסוקה שלהם אינם בטלים בשישים. לכן, ניתן להתבונן על ביצוע הבדיקות כעל זכות לגיטימית של המעביד או של מקום התעסוקה להגן על האינטרסים שלו, וזאת באמצעות העסקת העובדים המתאימים והאמינים ביותר.
 
כשמתבוננים על כך מבחינה השוואתית, ניתן לשים לב שהתמונה שונה בכל מדינה ומדינה. בארצות הברית, למשל, נכנס לתוקפו בסוף שנות ה-80 חוק ההגנה על העובדים מפני הפוליגרף, שאוסר על המעבידים להשתמש בבדיקות מהסוג הזה: הן לצורכי מיון עובדים, והן לאחר מכן. בישראל, החוק מאפשר בדיקות אלה, שהופכות ללגיטימיות, או אפילו מתבקשות, בשורה ארוכה של מקרים. אלא שכאן שמים לב שהמצב לא כל כך פשוט.
 
 

סוגיות חוקתיות ואתיות בנוגע לפוליגרף

בנקודה זו, חשוב מאד להדגיש שההתייחסות של החוק בישראל ביחס לסוגיית הפוליגרף נחשבת למורכבת בכל קנה מידה. ראשית, הוא קובע כי לא ניתן להכריח אדם, בכל אחד מהמקרים, לעבור את בדיקת הפוליגרף. יתרה מזאת, תוצאות הבדיקה, כשהאדם מסכים לעבור אותה, ישמשו רק כשהוא נותן את הסכמתו לכך שהן יהוו ראיה קבילה. גם במצב הזה, אגב, בית המשפט, המשטרה או כל גורם אחר צריכים להפעיל את שיקול דעתם, ולא להתייחס לתוצאותיה של בדיקת פוליגרף כאל מדע מדויק: אחוזי הדיוק שלה גבוהים, אבל לא מוחלטים.

מכאן, עולות מספר שאלות מהותיות ביחס לשימוש בפוליגרף במקומות העבודה. אז, נכון, לא ניתן להכריח עובד לעבור בדיקת פוליגרף, וגם לא מועמד לעבודה. אלא שרבים מהם יסכימו לעבור אותה גם כשאינם מעוניינים בכך, ולו מכיוון שהם חוששים שבמצב אחר  מעמדם בקרב המעסיקים ייפגע. הגם שהמצב לא אמור להיות כך מבחינת התסריט האופטימי, יש תקדימים: כך, למשל, במקרה מפורסם נחשדו שני עובדים של מקום עבודה מסוים בגניבה, אך מבלי שנמצאו ראיות שקשרו אותם לכך. אחד מהעובדים סירב לבדיקה, השני נבדק, אך בסופו של יום שניהם פוטרו. החדשות הטובות מבחינתם הם שבסופו של הדיון המשפטי, נמצא כי יש בתהליך היבטים שאינם חוקיים, כך שהעובדים קיבלו פיצויים מלאים ממקום העבודה הקודם שלהם.

היבט חשוב נוסף שיש להזכיר, הוא שגם כאשר עובד נמצא דובר שקר בפוליגרף, תהא הסיבה לכך אשר תהא, אסור למעסיק לפטר אותו באופן מידי. ראיות מוחשיות, בנוסף לבדיקה, צריכות להיכנס לתוך המשוואה. לכן, אגב, נושא השימוש בפוליגרף במקומות עבודה בישראל, והשלכותיו על העובדים, נמצא תמיד תחת זכוכית מגדלת, ולא מן הנמנע שגם בעתיד יושלך הכדור לתוך שדה המשחק המשפטי.

 


>> למציאת מכון פוליגרף בכל הארץ


 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא פוליגרף
האם המאמר עזר לך?