שימוש בכרטיסי אשראי - המדריך לשירותי סליקה

1950 הייתה השנה שבה פותח אחד האמצעים שמשפיעים על ההתנהלות הכלכלית שלנו עד היום. בשנה זו הונפק בארצות הברית כרטיס האשראי הראשון, מסוג דיינרס קלאב. מאז, התחום רק המשיך להתפתח: ב-1958 נכנסו לתמונה המתחרים הראשונים, הלוא הם:  אמריקן אקספרס, קרט בלנש ובנק אמריקארד, מה שיהפוך עם הזמן ל"ויזה", וכמעט עשור לאחר מכן יצטרפו גם כרטיסי מאסטר צ'ארג', הידועים כיום בתור מאסטרקארד. בתקופתנו,  מיותר אולי לציין, שוק כרטיסי האשראי דינמי הרבה יותר, וכולל בתוכו שורה ארוכה של מותגים בינלאומיים, מקומיים או עסקיים.
 

בישראל, נעשה שימוש בכרטיסי אשראי החל משנות ה-70 של המאה הקודמת. כיום,  כרטיסי אשראי מונפקים על ידי שלושה שחקנים עיקריים, והם: ישראכרט, כאל ולאומי קארד  - כל אחת מהן מנפיקה מגוון רחב של כרטיסים, לאוכלוסיות מוגדרות, בעלי תנאים שונים והטבות מגוונות. ויזה כאל, למשל, מאפשרת לבחור בין כרטיסי המותגים ויזה, דיינרס ומאסטרקארד, אך גם כרטיסים "מיוחדים יותר": כרטיס ויזה נטען, כרטיסים עסקיים, כרטיסים מעוצבים וכן הלאה. 
 

הבחנה חשובה אחרת היא בין כרטיס אשראי בנקאי, המונפק על ידי הבנק שבו יש ללקוח חשבון, לבין כרטיס אשראי חוץ בנקאי, המשווק באופן ישיר על ידי חברת כרטיסי אשראי.  בנוסף אליהם, ניתן למצוא גם כרטיסים מטעם רשתות שיווק מסוימות, המציעים הנחות בהן ובעסקים אחרים, דוגמת כרטיס אשראי שופרסל, כרטיס אשראי you, כרטיס אשראי יש, כרטיס אשראי lifestyle ועוד. כרטיסים אחרים ניתנים מטעמם של מועדוני צרכנים או ארגוני עובדים, דוגמת כרטיס אשראי חבר, כרטיס האשראי Multi תמורה של חברי ארגון המורים, כרטיס אשראי TAU של סטודנטי ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - והרשימה עוד ארוכה.

בנקודה הזו, ראוי להתייחס להבחנה המרכזית שיש לעשות, והיא בין הנפקת כרטיסי אשראי לבין שירותי סליקתם. כל אחת מהחברות או מהארגונים שפורטו מעלה מספקת את כרטיסי האשראי ללקוחות בשלב הראשוני, אך גם מציעה שירותי סליקה לעסק, כלומר, מאפשרת  לקבל את כרטיסי האשראי שלה בעסקאות השונות. פעולת הסליקה, שמעבירה את פרטי הכרטיס לחברת האשראי לצורך קבלת האישור או הדחייה, נעשית באמצעות מערכת ייעודית הנמצאת בבית העסק עצמו. גם חברות חיצוניות לחברות האשראי, חשוב להדגיש, מספקות שירותי סליקה כלליים יותר. בהתאם להבחנה שבוצעה מעלה, ברור שרצוי שעסק יספק אפשרויות סליקה לכמה שיותר כרטיסי אשראי, מה שבוודאי יקל על הלקוחות שלו.

ברמה הפרטנית יותר, יש להתייחס לשלבים העיקריים של תהליך הסליקה, כפי שמפורטים להלן:
 

• הלקוח מבצע את הרכישה באמצעות כרטיס אשראי באופן ישיר ("גיהוץ", העברת פרטי הכרטיס באופן טלפוני או מסירה ישירה של פרטיו לבית העסק) או באינטרנט (כפי שנראה בהמשך).

• שרת הסליקה מקבל את המידע הנוגע לכרטיס האשראי, ומצליב אותו אל מול הנתונים של חברות האשראי.

• לאחר אישור הכרטיס, שרת הסליקה פונה לחברת האשראי, ומבקשה ממנה לבצע את החיוב, בהתאם לסכום הנקבע.

• חברת האשראי מעבירה הודעה לשרת הסליקה על אישורה או על דחייתה של העסקה.

• מסוף הסליקה מנפיק חשבוניות, הן עבור בית העסק והן עבור הלקוח.

מערכת הסליקה צריכה, בהמשך לכל אלה, לאפשר ללקוחות אפשרות של ביטול עסקה בכרטיס אשראי, מכיוון שטעויות בתחום הזה קורות גם קורות.

בנקודה הזו, יש לתת את הדעת על שלבים אחרים שבית העסק צריך לבצע כדי שיתאפשרו בו שירותי סליקה. ראשית, ואולי מעל הכול, נדרשים אי אילו הליכים בירוקרטיים כבר בנקודת ההתחלה: בעל העסק צריך לקבל מספר ספק מחברת האשראי, מה שיינתן רק לאחר שיעמוד בדרישות מסוימות, לרבות חוקיות הפעילות שלו בישראל (עוסק פטור, מורשה וכן הלאה), היקף פעילות מוגדר וכן הלאה. 

דגש חשוב אחר, בשלב הבא, הוא על אופן הסליקה, ועל העמלה הכרוכה בכך. כצעד ראשון, מדובר על עמלת הקמה שתשולם על ידי העסק באופן חד פעמי, בהתאם לשירותים שהוא מגדיר שהוא מעוניין בהם מחברת הסליקה. גם שימוש בשירותי הסליקה כרוך בעמלות,  המועברות לחברות המבצעות זאת. חברת הסליקה או האשראי קובעת לרוב עמלת מחזור,  בגובה אחוז מסוים מהמחזור החודשי, וכן עמלת מינימום הנגבית מבית העסק כאשר אינו מגיע לסכום העמלות החודשי המינימלי שנקבע בהסכם מולה. החברות גובות, בהמשך לכך, עמלות עבור כל עסקה בהתאם לסוג כרטיס האשראי (סליקת כרטיסי דיינרס, למשל, נחשבת ליקרה במיוחד עבור בתי עסק). עמלת הסליקה יכולה להיות בצורה של אחוז קבוע מהעסקה, בסכום מוגדר מכל עסקה או בשילוב בין שניהם. מכיוון שכל חברת סליקה קובעת תנאים שונים ביחס לעמלות, מומלץ בהחלט לברר את האפשרויות שעומדות בפני בעל העסק טרם הבחירה.

מיותר לציין שכיום, אחוז ניכר מהעסקאות מבוצעות באמצעות אתרי האינטרנט. דבר זה שינה לחלוטין את תחום הסליקה, שעה שמתן שירותי סליקה באינטרנט הפך ליותר מאשר כורח המציאות עבור לא מעט ארגונים עסקיים. הסליקה באינטרנט מבוצעת במספר דרכים,  כאשר ניתן לבחור בין מערכת סליקה וירטואלית "מסורתית", לבין כזו המותאמת למאפייני העסק באופן אישי. הבסיס לסליקה, בשני המקרים, זהה: הלקוח מוסיף מוצרים או שירותים ל"עגלת הקניות" הווירטואלית שלו, ולאחר מכן מגיע למסך התשלום. הוא מגדיר את פרטי העסקה, ממלא את פרטיו האישיים ואת פרטי כרטיס האשראי שלו, והלאה - לשלב אישור העסקה הסופי. גם במצב הזה, טרם אישורה של העסקה, תתבצע בדיקה של נכונות הכרטיס  באמצעות שרת הסליקה, ווידוא שהכרטיס מאפשר לבצע את העסקה הספציפית.
 

דגש מרכזי אחר בסליקה, בעיקר בעידן שבו מלחמות הסייבר מאיימות להחליף את אלה המסורתיות, ושבו אנשים רבים חוששים מדליפה של פרטי כרטיסי האשראי שלהם, הוא על הפיכת התהליך לבטוח הרבה יותר מבחינת הלקוחות. כיום, חברות כרטיסי האשראי מחייבות עמידה בכמה תקנים עיקריים, ובכלל זה עמידה בתקן PCI, הכולל תעודת SSL המבטיחה את אבטחת והצפנת המידע במערכת הסליקה של אתר האינטרנט. תקן אבטחה חשוב נוסף הוא PCI DSS אשר פותח על ידי חברות האשראי, ומתייחס לשורה ארוכה של דרישות הנוגעות לאבטחת הליך הסליקה כולו. בעת בחירת מערכת סליקה, חשוב לוודא שהיא עומדת בתקנים אלה. במקרים מסוימים אפשר גם "להסב" מערכת סליקה קיימת כך שתעמוד בהם.

אז האם בכלל חשוב לבחור בשירותי סליקת כרטיסי אשראי? ברמה העקרונית, דומה שהתשובה לכך מורכבת. עסק שאינו מציע ללקוחותיו את אפשרות התשלום באשראי מסתכן  באיבוד לקוחות שלא בהכרח יכולים או ששים להנפיק עבורו מזומנים. ייתכן שהם יעדיפו  לבחור בשירותי עסק מקביל שכן מאפשר תשלום מהסוג הזה. מצד שני, עסק קטן נדרש בתשלום אי אילו עמלות עבור הסליקות, כפי שראינו מעלה, ובהליך בירוקרטי מסוים: בכוחם של אלה להפוך את השימוש בכרטיסי אשראי ללא כדאי עבורו מהבחינה כלכלית. לראיה, ההודעה של לאומי קארד על ייקור חד צדדי של עמלות הסליקה בתחילת השנה הנוכחית, שפגעה בעיקר בעסקים הקטנים.
 

לכל עסק יש את השיקולים שלו - אופן התקשרות מסוים מול הלקוחות, וחישובים כלכליים לגבי העסקאות הצפויות. ההמלצה שלנו היא כן לבחור בשירותי סליקה, אך להשקיע מאמצים במציאת אלה שיהיו הכדאיים ביותר עבור העסק הנתון.