על פסיכולוגיה התפתחותית - גופנית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית

לפסיכולוגיה התפתחותית - ענף בפסיכולוגיה המתמקד בשלבי התפתחותו של האדם מגיל לידה ועד גיל 9 - רובנו נחשפים לאחר שהבאנו ילד לעולם. תינוק שמתפתח מאוחר מאחרים, ושאיננו רוכש מיומנויות של בני גילו; ילד עם בעיות התנהגות; ילדה שמתקשה להשתלב במסגרות או להסתגל לשינויים; ילדים עם קשיים תפקודיים; ילדים עם קשיי תקשורת והבעה - כל אלה ועוד מובילים את ההורים לפנייה לפסיכולוג התפתחותי לשם ייעוץ, אבחון והדרכה. מה זה בכלל פסיכולוגיה התפתחותית? מה הוא פסיכולוג התפתחותי? מתי צריך לפנות אליהם, ומה הם עושים כדי לעזור לנו ולילדינו? כל התשובות לכל השאלות.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג פסיכולוגים התפתחותיים

מה זה פסיכולוגיה התפתחותית?

פסיכולוגיה התפתחותית היא ענף בפסיכולוגיה המתמקד בהתפתחותו של האדם מרגע לידתו ולאורך חייו, תוך התייחסות לכל השינויים הביולוגיים, הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים החלים בחייו ובאישיותו במסגרת תהליכים שהוא עובר. בין היתר עוסקת פסיכולוגיה התפתחותית בתהליכי גיבוש זהות והתפתחות של אישיות; בהתפתחות גופנית (תנועה, מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה וכדומה); בהתפתחות קוגניטיבית (הבנה, הבעה, רכישת שפה, הבנת מושגים); בהתפתחות חברתית (התקשרות, תקשורת, יחסים בין אישיים, השתלבות, יכולת פתרון בעיות, התמודדות עם מצבים מורכבים, הבנה מוסרית); התפתחות רגשית (הבנה, הבעה והתמודדות עם רגשות) וכדומה.

 

מי הוא פסיכולוג התפתחותי?

פסיכולוג התפתחותי הוא פסיכולוג שהתמחה בתחום של פסיכולוגיה התפתחותית (התמחות מעשית של ארבע שנים ובחינות הסמכה), והשלים לימודי תואר שני (לפחות). בישראל מופנים לייעוץ, אבחון ו/או טיפול אצל פסיכולוג התפתחותי ילדים בין גיל לידה לבין גיל 9 וכן בני משפחותיהם. ההפניה היא על רקע התפתחות לא תקינה של התינוק או הילד, על רקע חשש להתפתחות לא תקינה או מקרים שבהם, למרות התפתחות נורמטיבית, הילד חווה קשיים חברתיים, רגשיים וכדומה. פסיכולוגים התפתחותיים עובדים במכונים להתפתחות הילד בקהילה (קופות חולים), בבתי חולים ובמסגרות פרטיות. פסיכולוג התפתחותי עוסק באבחון ובהערכה של ילדים, בטיפול בהם, בייעוץ, בליווי והדרכה של ההורים, במחקר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית או בהדרכת מטפלים ואנשי חינוך. מי שמופנה לפסיכולוג התפתחותי ייעזר בשירותיו, כאשר בשורה התחתונה טיפול של מומחה בפסיכולוגיה התפתחותית שואף לסייע להתפתחות הילד, לשיקומו, לשיפור תפקודו ולהצבתו ככל שאפשר על מסלול חיים תקין.

 

מי נזקק לשירותיו של פסיכולוג התפתחותי?

1. ילדים בעלי עיכוב התפתחותי או בעלי לקות התפתחותית באחד מהתחומים הבאים: התחום השפתי (אי רכישת שפה עד גיל מאוחר, גמגום, אילמות מרצון ועוד); התחום המוטורי; התחום הרגשי (בעיות התנהגות); התחום הקוגניטיבי או חשש לעיכוב באחד מאלה.
2. ילדים בעלי לקויות פיזיות: חולים במחלות סופניות, בעלי מוגבלויות, נכים, בעלי מומים מולדים, חולי אפילפסיה, ילדים שעברו בדיקות רפואיות פולשניות בינקות ובגיל הרך ועוד.
3. ילדים בעלי מחלות נירולוגיות או קשיים בתחום הבין-אישי-חברתי, כגון, הפרעות התקשרות, הפרעות התנהגות והפרעות התפתחותיות נרחבות (אוטיזם, P.D.D, הקשת האוטיסטית).
4. ילדים עם בעיות סומטיות, המכונים ילדים סומטיים, כשהכוונה היא לילדים הסובלים מאחת הבעיות הבאות - שיתוק מוחין, תסמונות גנטיות, מחלות ממושכות, פגיעות טראומטיות ועוד.
5. ילדים בסיכון התפתחותי: הכוונה היא לילדים שמראש מאותרים ומופנים לאבחון ולמעקב בשל היותם בעלי סיכון מוגבר ללקות בכשלים התפתחותיים. הכוונה, למשל, לילדים הסובלים מהזנחה ומחסך סביבתי על רקע אי מסוגלות הורית, ילדים שחווים או חוו תסמונות גמילה (אם שבמהלך ההיריון השתמשה בסמים ואלכוהול) ועוד. ילדים אלה מוגדרים כמצויים בסיכון גבוה לפגיעה התפתחותית.

 

איך מגיעים לטיפול אצל פסיכולוג התפתחותי?

לרוב, גורמי מעקב בקהילה הם הגורם המפנה לטיפול אצל פסיכולוג התפתחותי. למשל, רופא משפחה או רופא ילדים, אחיות טיפת חלב, איש חינוך (מורה, גננת, מדריך בחוג) או ההורים עצמם. במקרים רבים ההורים מבחינים בעצמם שמשהו אינו כשורה, ופונים לרופא שמפנה אותם לבירור במכון להתפתחות הילד. בחלק מהמקרים יש זימון למעקב שיוזמות הרשויות לשם מניעה מראש של מצב שבו הילד יסבול מקשיי התפתחות, כאשר יש אינדיקציה לאפשרות שכזו. הכוונה היא לילדים בעלי סיכון התפתחותי.

 

מתי מומלץ לפנות לפסיכולוג התפתחותי

אילו נורות אזהרה צריכות להניע הורים לפנות לפסיכולוג התפתחותי?

1. הילד מתפתח בקצב איטי יותר בהשוואה לבני גילו.
2. הילד מתקשה לתקשר: לא יוצר קשר עין, לא מדבר היטב, לא מבין מה רוצים ממנו בשלב שבו כבר אמור להבין, לא מגיב לפניות אליו.
3. הילד נמנע מקשר חברתי: נמנע מהתנסויות בגן השעשועים, נמנע מפעילות יצירה בגן, לא יוצר קשר עם ילדים אחרים.
4. בעיות התנהגות: מתקשה בהשתלבות בפעילויות, למשל, מתקשה להקשיב או לצפות במופע / הצגה / סיפור / הסבר / הפעלה; הילד מאוד תנועתי וחסר שקט; הילד מתקשה להקשיב ולהתרכז; הילד מתקשה לשלוט ברגשות; הילד חווה התפרצויות זעם בלתי נשלטות; הילד בוכה הרבה וללא סיבה; הילד מתקשה לשלוט ברגשותיו; הילד מגיב באופן לא פרופורציונאלי לסיטואציות מסוימות; הילד תוקפני באופן מוגזם.
5. בעיות רגשיות: חרדה, דיכאון, מופנמות, דימוי עצמי נמוך ועוד.
6. בעיות משפחתיות: הילד לא נקשר להוריו או לאחיו ויש בעיות בקשרים המשפחתיים או קושי בהצבת גבולות וכן קושי של הילד בקבלת סמכות.
7. קשיים בתפקוד יום יומי: קשיי שינה, הפרעות אכילה, קושי בגמילה (טיטול, מוצץ, בקבוק). רגרסיות בתפקודים שכבר הושגו ושרכישתם הושלמה כגון: חזרה להרטבה, יקיצות מרובות במהלך שנת לילה, קושי בהירדמות, מציצת אצבע וכדומה.
8. קושי קיצוני להסתגל לשינויים ולמסגרות חדשות כגון, מעבר דירה, מעבר גן או כיתה, התמודדות עם לידת אח/אחות ועוד.

 

לסיכום, במקרים שבהם ילדכם איננו מתפתח כראוי, או מגלה קשיים הקשורים לקוגניציה, יכולות מוטוריות, תקשורת חברתית או התנהלות רגשית, פסיכולוג התפתחותי הוא הכתובת שלכם. פסיכולוג התפתחותי יקבל אתכם ויערוך לילד אבחון, יבנה לו מערך טיפולי, יפנה לגורמים מטפלים נוספים, ייתן לכם הדרכה וייעוץ לגבי ההתנהלות הנדרשת עם הילד ויסייע לכם למצות את כישוריו של הילד ולשפר את יכולותיו, כך שיוכל לתפקד ולנהל מסלול חיים נורמטיבי ככל האפשר.

עוד בנושא מפורומים ברשת

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא פסיכולוגים התפתחותיים
האם המאמר עזר לך?