שלבי הטיפול אצל פסיכולוג התפתחותי: אבחון, טיפול והדרכה

הגננת, המורה, אחיות טיפת חלב, הרופאה או אתם בעצמכם זיהיתם שהילד שלכם מתעכב בהתפתחות, מגלה קושי בתחום השפתי, המוטורי, הרגשי או הקוגניטיבי או שהוא מתמודד עם קשיים התפתחותיים? בוודאי הופניתם לפסיכולוג התפתחותי. מה מצפה לכם בפגישה עמו? מהם השירותים שמספק פסיכולוג התפתחותי? מה כולל הטיפול, ומה מצופה מכם? כל התשובות בדרך של הילד שלכם למסלול חיים תקין.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג פסיכולוגים התפתחותיים

יש כמה נורות אזהרה שעלולות לגרור הפניה לפסיכולוג התפתחותי. אתם או מישהו אחר בסביבתו של הילד הבחנתם שהוא מתפתח בקצב אטי יותר מבני גילו; מישהו שם לב שהילד מתקשה לתקשר, נמנע מיצירת קשרים חברתיים או מגלה בעיות רגשיות. אתם או גורמים בסביבתו מתקשים להתמודד עם הבעיות הרגשיות או עם בעיות ההתנהגות שלו. אתם מזהים קשיים בתפקוד היום יומי שלו או מזהים שחלה רגרסיה באחדים מהם. בכל המקרים האלה, ובמקרים נוספים אחרים, כבר בראשית תהליך הבירור והטיפול בילד תופנו לייעוץ אצל פסיכולוג התפתחותי. אז מה מחכה לכם שם? מה כולל המפגש הראשוני אצל פסיכולוג התפתחותי? מה צפוי בהמשך? ומה עושים בדרך? כל התשובות - שלב אחרי שלב:

 

שלב ראשון - היכרות, הערכה ואבחון:

במפגש הראשון עם הפסיכולוג ההתפתחותי ינכחו ההורים ואולי גם הילד (תלוי בגילו ובשאר נסיבות). במהלך מפגש זה יערוך הפסיכולוג ההתפתחותי בירור ראשוני לגבי הילד. בעזרת אמצעים שונים שואף הפסיכולוג ההתפתחותי במפגש זה ובמפגשים הבאים אחריו לבצע הערכה של הילד ושל מצבו ההתפתחותי. הפסיכולוג ההתפתחותי, בשלב ההערכה והאבחון, שואף ללמוד על כמה דברים המאפיינים את הילד - על מצבו, על אישיותו, על יכולותיו ועל מאפייניו ההתפתחותיים. בין היתר יתייחס הפסיכולוג ההתפתחותי להיבטים הבאים:
 
2. התפתחות קוגניטיבית: יכולות שפתיות, דיבור ואיתור קשיי שפה (אי רכישת שפה עד גיל מאוחר, גמגום, אילמות מרצון ועוד).
3. התפתחות מוטורית וויזיו-מוטורית: הליכה, ריצה, מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה.
4. התפתחות רגשית: האם הילד סובל מחרדה, מדיכאון, ממופנמות, מדימוי עצמי נמוך ועוד; האם הילד מתקשה לשלוט ברגשותיו; האם הוא מגיב באופן לא פרופורציונאלי לסיטואציות שונות, ומתקשה לשלוט ברגשותיו; האם הוא חווה התפרצויות זעם בלתי נשלטות; האם הוא בוכה הרבה וללא סיבה; האם הוא תוקפני באופן מוגזם.
5. יכולות חברתיות: האם הילד מתקשר עם בני גילו, האם הוא נוטל חלק בפעילויות (צפייה בהצגה, משחק פעיל, יצירה).
6. אינטראקצייה משפחתית: האם הילד מרגיש בנוח במסגרת המשפחתית; מה טיב התקשורת בינו לבין הוריו, בינו לבין אחיו ואף בינו לבין בני המשפחה המורחבת; האם הילד נקשר להוריו ולאחיו - האם יש בעיות בקשרים המשפחתיים;  האם יש קושי בהצבת גבולות; האם לילד יש קושי עם קבלת סמכות ועוד.
7. תפקוד יום יומי: אכילה, שינה, גמילה מטיטול וכדומה, והאם קיימת רגרסיה (יכולות שהושגו ונעלמו).
8. כושר התמודדות והסתגלות. האם לילד יש קושי קיצוני להסתגל לשינויים.
9. קיומם של קשיים, המודעות של הילד לקשיים, ההתמודדות של הילד עם הקשיים וכדומה.
10. יכולות קשב וריכוז: האם הילד מתקשה לשבת; האם הוא תנועתי וחסר שקט; האם הוא יכול להקשיב ולהתרכז מבלי שדעתו תוסח בקלות וכדומה. 
11. תקשורת בין אישית: כדי לשלול קיומן של מחלות נירולוגיות או תסמונות בתחום הבין אישי-חברתי כגון: הפרעות התקשרות, הפרעות התנהגות והפרעות התפתחותיות נרחבות (אוטיזם, P.D.D, הקשת האוטיסטית).

לשם איסוף הנתונים, גיבוש ההערכה והשלמת האבחון, ייעזר פסיכולוג התפתחותי בכמה אמצעים:  

1. תשאול נרחב ומקיף של ההורים: לרוב מתבקשים למלא שאלון עוד טרם הפגישה, ומתושאלים בפגישה עצמה.
2. צפייה והתבוננות בילד: מדובר בתצפיות קליניות שבמהלכן מנתח הפסיכולוג הקליני את תפקודיו של הילד. התבוננות כזו תיעשה בקליניקה ותכלול התייחסות לאינטראקציה בין הנבדק לפסיכולוג, בין הנבדק לבין הוריו וכן התבוננות ביכולות של הילד עצמו ובכישוריו. התבוננות יכול שתיעשה גם מחוץ לקליניקה, במרחבים שונים שבהם חי הילד ומתפקד, לדוגמה בגן הילדים או בכיתה, בבית עם בני המשפחה, בגן השעשועים וכדומה.
3. במהלך התצפיות וגם בנפרד מהן, יבצע הפסיכולוג ההתפתחותי מבחני תפקוד של הילד, ביניהם: מבחני אינטליגנציה, מבחני השלכה, מבחנים נוירו-קוגניטיביים התפתחותיים, סולמות הסתגלות ועוד. המבחנים אינם במתכונת המוכרת של מבחן בכתב לנבחן, אלא התבוננות ובדיקה "תוך כדי תנועה", למשל, מתן מטלות לילד שהן תואמות גיל, בתחומים שונים - זיהוי תמונות, סיפור ותיאור סיטואציות, ציור, העתקה, בניית דגמים, מענה לשאלות וכדומה. המטלות השונות המלמדות את הפסיכולוג על התפקודים הרגשיים, על התפקודים המוטוריים ועל התפקודים החברתיים והקוגניטיביים של הילד, היא מלמדת אותו על העולם הפנימי של הילד; על האינטראקציה שלו עם אחיו, עם חבריו ועם הוריו; על התקשורת שלו עם הסביבה; על יכולות ההתמדה וההסתגלות של הילד; על דימויו העצמי; על פחדיו; על משאלותיו;  על רצונותיו; על המוטיבציה שלו; על הקשיים שהוא חווה; על מודעותו לקשיים אלה, ועל אופן ההתמודדות עמם ועוד. 
4. איסוף מידע מגורמים שונים הקשורים לילד כגון מבני משפחה מורחבת (אחים, סבא וסבתא, דודים), ממורה, ממדריך  וכדומה, וכן מרשויות רווחה ומגורמי חינוך ביישובו לעתים.
5. הילד לעתים ייבחן במבחנים פסיכולוגיים בהתאם לגילו ויכולותיו.
6. שלב זה יכול גם לכלול הפניה להמשך אבחונים בתחומי ההתפתחות השונים אם יהיה בכך צורך.

 

שלב שני - בניית פרופיל פסיכולוגי ומסירת האבחון

לאחר שיבצע הפסיכולוג ההתפתחותי את כל הנ”ל, הוא יבנה, בהסתמך על הנתונים שאסף, פרופיל פסיכולוגי לילד. בפרופיל זה יציין הפסיכולוג אבחנה מבדלת, אם יש כזו, ויפרט באבחון מדויק האם וממה סובל הילד. 
ההערכה הפסיכולוגית תועבר אליכם ההורים, ואתם תתפנו לשלב השלישי בטיפול בילד.
 

שלב שלישי - קביעת תכנית טיפולית

בשלב זה, הפסיכולוג ההתפתחותי ינחה אתכם ההורים לגבי המשך הטיפול בילד, לאור הממצאים שנאספו ושוקללו לכדי מסקנה. התכנית הטיפולית כוללת לרוב כמה הנחיות:
 
1. המשך טיפולים אצל מספר גורמים בהתאם לצורכי הילד, כגון: מטפלים מוסמכים, פסיכולוג התפתחותי, צוות טיפולי, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת וכדומה. הטיפול לרוב הוא טיפול דיאדי - שילוב בין טיפול בילד ובין טיפול בהורים שהם גורמים מרכזיים בחייו של הילד.  
2. השתלבות של הילד במסגרות מותאמות במערכת החינוך ומחוצה לה (מסגרת לילדים עם צרכים מיוחדים, כיתות לחינוך מיוחד, שילוב במסגרות רגילות עם ליווי וכדומה).
3. שילוב של גורמים במערך הטיפולי של הילד, כגון, גורמי רווחה, נציגי השפ"ח - שירות פסיכולוגי חינוכי.
4. הדרכת גורמים מטפלים בילד, כגון הדרכת חונכת, הדרכת מורה או גננת וכדומה.
5. מעקב של פסיכולוג התפתחותי: אבחונים חוזרים ונשנים וקביעת המשך טיפולים עתידיים.
6. הדרכת הורים: זהו שלב מרכזי מאוד בטיפול בילד מעוכב התפתחות. ההורים מקבלים מהפסיכולוג ההתפתחותי ומגורמים מטפלים נוספים, בהתאם לצורך, סט של כלים, הנחיות, ידע ומיומנויות שיסייעו להם לטפל בילד ובצרכיו המיוחדים. ההורים יקבלו הסברים מפורטים, יופנו לגורמים תומכים ויקבלו הדרכה ספציפית לגבי תפקידם המרכזי בתהליך הטיפולי בילד.  
 

לילד מותאמת תכנית טיפולית אישית התפורה למידותיו. המטרה של התכנית היא לשמש רשת תמיכה לילד ולהורים, לשפר את יכולתו ואת תפקודיו של הילד ולסייע לו ככל האפשר לרתום את כישוריו להתגבר על הקשיים ולהשתלב בחברה ובקהילה. בזכות הטיפול וההדרכה הילד וההורים יוכלו לתקשר ביניהם בדרך מיטבית, לתפקד בצורה טובה, להשתלב בחברה ובמסגרות, לפתח מערכת יחסים תקינה עם בני המשפחה ועם גורמים בסביבה, להתמודד היטב עם הקשיים שצופן המצב ולתרום לילד שישפר, בזכות הטיפול, את תפקודו הרגשי, חברתי, קוגניטיבי ומוטורי.

עוד בנושא מפורומים ברשת

בפורום באתר דוקטורס שאלו גולשים שאלות בנושא זה. בואו לקרוא מה ענה להם הרופא.

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא פסיכולוגים התפתחותיים
האם המאמר עזר לך?