סקירה על סוגי מוסדות הדת בארץ: מרבנות, בד"ץ ועד מועצה דתית

בישראל פועלים מוסדות רבים בשירות הדת. השמות - כולם מוכרים לנו. התפקידים? לא תמיד. כדי להכיר מעט טוב יותר את סוגי המוסדות הדתיים, וכדי להיכנס מעט יותר לעובי הקורה ולהבין אילו שירותי דת מספקים במוסדות הללו לכלל האוכלוסייה בישראל, ריכזנו את רשימת המוסדות החשובים והמרכזיים, בליווי הסברים כלליים על פועלם.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג מוסדות דת

מוסד הרבנות מוכר לנו בהקשרים של חתונה ושל גירושין, אבל על מה עוד אחראים ברבנות ומיהם האנשים שיושבים שם? ומה לגבי בד"ץ? האם המילה הזאת מציינת כשרות מוצרים בלבד או בכלל מוסד? 
 
בישראל, נכון להיום, יש  מעל 43% יהודים חילוניים, השאר מסורתיים, דתיים וחרדים. מתוך כלל הישראלים, 80% מאמינים באלוהים. בסקר אחר (המכון הישראלי לדמוקרטיה) נמצא כי רק 27% מהישראלים שומרים שבת. ובכל זאת, גם החילוניים וגם הדתיים, משתמשים בשירותי הדת במדינה, לפחות פעמיים בחייהם (לידה ומוות...). אז בואו ננסה לעשות קצת סדר במוסדות הללו ולהבין את היקף אחריותם ואת אופי פעילותם.
 
 

המשרד לשירותי דת

בעבר הלא רחוק, משרד זה נקרא 'משרד הדתות' והוקם בשנת 1949. המשרד הוא משרד ממשלתי ומספק שירותים לאוכלוסייה היהודית בישראל. שירותי דת עיקריים, שמספק המשרד: מינוי מועצות דתיות ופיקוח על פעילותן; תכנון וסיוע כספי בבנייה ובשיפוץ מקוואות טהרה ועירוב; תכנון, סיוע כספי, בנייה ופיתוח של בתי כנסת; הבטחת הכשרות במוסדות ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים; פיקוח ושמירה על הסדר הציבורי במקומות הקדושים; השתתפות באחזקת השירותים הדתיים של העדות הלא יהודיות בישראל; אחריות על נהלי שנת שמיטה ומערך הגיור. 

 

רבנות ראשית

שני רבנים עומדים בראש הרבנות הראשית לישראל - הרב הספרדי והרב האשכנזי. הרבנות הראשית פועלת על פי 'חוק הרבנות הראשית לישראל', והיא הסמכות הדתית העליונה במדינת ישראל. מועצת הרבנות מכילה שישה עשר רבנים ודיינים בכירים, אשר נבחרים אחת לחמש שנים על ידי האסיפה הבוחרת. 
 
בין חברי המועצה נמנים ארבעת רבני הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע, אשר אינם צריכים להיבחר. בפני המועצה מובאים לדיון סוגיות הלכתיות במגוון נושאים כגון: כשרות, בחינת דיינים, גיור, תעודות כשירות לרבנים ועוד.
עיקר תפקידיה של מועצת הרבנות הראשית כוללים: מתן תשובות בענייני הלכה; נקיטת פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות; מתן תעודות הכשר; מתן כשירות לדיינים; מתן כשירות לרבנים; מתן כשירות כרשם נישואין.
 
תחת מוסד הרבנות פועל אגף הנישואין שאחראי להסדרה ולפיקוח על הרישום לנישואים יהודיים בארץ, וכן על אשרור תעודות נישואים לשם קבלת אזרחות נוספת. כמו-כן, מטפל האגף בתלונות  באשר לרישום לנישואים במועצות ועוד. 
 
אגף הכשרות פועל אף הוא תחת הרבנות, והוא אחראי להסדרת מערך הכשרות. עיקר פעולותיו הן  אל מול המועצות הדתיות ברחבי הארץ.
אגף הקבורה אחראי על הסדרת פעילותן של חברות קדישא ועל פיקוחן, וכן על פיתוח בתי העלמין ברחבי הארץ, ועל פניות הציבור הנוגעות לנושא הקבורה.
 
 

בד"ץ

ראשי תיבות של: בית דין צדק. בבדץ מכהנים כמה דיינים מוסמכים למשפט עברי בנושאי הלכה יהודית. עם זאת, חשוב להדגיש כי בית דין זה אינו פועל על פי חוקי מדינת ישראל, ופסקי הדין שלו הם בעלי תוקף הלכתי בלבד. מרבית המגיעים הם חרדים שאינם מכירים בסמכות מדינת ישראל,  בעלי דין אלו חותמים על הסכמה ועל שטר בוררות בפני בד"ץ. בין בתי הדין לצדק המוכרים: בית הדין של העדה החרדית, בית הדין של בני ברק, בית הדין של אגודת ישראל, בית הדין "מחזיקי הדת" של חסידות בעלז, בית הדין "חוג חתם סופר" פתח תקווה ועוד.

 

המועצות הדתיות וגם חב"ד

מועצה דתית היא גוף שהוקם בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים, ותפקידה לספק שירותי דת באזור אחריותה. פעילות המועצה הדתית ענפה, וכוללת, בין היתר, את הנושאים: לידה, אורח חיים דתי/יהודי, נישואין, פטירה, כשרות, טהרת המשפחה ועוד. מועצה דתית פועלת בכפוף לנהלי עבודה של המשרד לשירותי דת בישראל.
בית חב"ד הוא, על פי הגדרתו, 'בית שמגדלים בו תורה, תפילה וגמילות חסדים', ומטרתו לסייע לכל יהודי בארץ ובעולם, בענייני דת וכן בצרכים שונים. תחת הנהלת בית חב"ד, שאחראים על ניהול פיננסי של המוסד, פועלים גם בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר, גני ילדים, מדרשות ועוד.
 
 

חברה קדישא וגם בתי כנסת

'חברה קדישא' הוא ארגון שמטפל בקבורה על פי ההלכה. חברה קדישא מבצעים את טהרת המת, שזה אומר רחיצת הנפטר, עוטים אותו בתכריכים, קובעים את סדר הלוויה, מכינים את בור הקבורה  ומבצעים את הקבורה בפועל. ברחבי הארץ קיימים כ- 600 חברות קדישא. הנהלת חברת קדישא עוסקת בתכנון ובפיתוח חלקות חדשות, באישורי בקשות לרכישת קבר, בקביעת תקנון ועוד. חשוב לציין כי לא כל 'חברה קדישא' פועלות תחת מועצה דתית מקומית, וחלקן פועלות כחברות עצמאיות.
 
בתי כנסת הם בתי תפילה ליהודים, והם פתוחים בפני כל יהודי באשר הוא. עם זאת, בית כנסת יהודי מוגדר, בעיקר, על ידי העדה שהוא מייצג (אשכנז/ספרד), וכן על פי זרם היהדות: רפורמים, אורתודוקסים, קונסרבטיבים וכו'.
 
בכל בית כנסת יש בעלי התפקידים הבאים: גבאי - אחראי על ניהול לוגיסטי, על מינוי קוראי תורה, על  זמני תפילות ועוד. חזן - אחראי על הנחיית קהל הציבור בבית הכנסת על ידי תפילה בקול רם לשם אחידות התפילה, ועל בעל קורא שהוא אדם מן הציבור שעולה לתורה וקורא, לשם תפילה במניין. על כולם מנצח רב בית הכנסת, שקובע את הלך הרוח בבית הכנסת, את סגנון הקריאה (נוסח), שמקפיד על אדיקות והקפדה הלכתית בבית הכנסת וכדומה. 

 
 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא מוסדות דת
האם המאמר עזר לך?