וילון - סיפור אהבה

הכול בגלל וילון

לילה. חושך. כולם ישנים. גם שמשון ויובב כבר התייאשו מזמן. רק את נשארת עם חצי עין פקוחה. מחכה לו. אמר שיבוא בחצות, ועכשיו כבר שתיים וחצי לפנות בוקר. את שוקעת בתנומה קצרה. לפתע את ניעורה בבהלה בגלל רעש לא ברור. מחפשת את מקור הרעש והמבט אוטומטית נמשך לדלת. זה לא הוא. את נושמת לרווחה כשאת מגלה שזה רק החתול שמשחק עם הווילון. זה וילון בד חדש שקניתם אתמול, כשעוד הכול היה בסדר. התייחסתם אליו כמו אל ילד, כאילו הווילון הוא זה שיפתור את הבעיות שלכם. מראה מושלמת של היחסים שלכם. קרעים-קרעים של וילון שנקנה למטרה הלא נכונה, כמו הקשר שלכם שהתחיל מהסיבה הכי לא נכונה - הצורך הנוראי הזה במישהו שיאהב. בקצת חמלה. כמה הרבה יותר טוב היה העולם לולא הצורך האנושי הכל כך בסיסי הזה - אהבה.

אז איך הכול התחיל?

את משחזרת אחורה. ממילא אין לך מה לעשות עד שיגיע. את נזכרת, שגם אז זה התחיל בווילון. היית סטודנטית תפרנית לעיצוב, גרת, כמו כולם, בפלורנטין. יום אחד נמאס לך מיריעת הפלסטיק הנגללת שכולם קראו לה וילון לחדר שינה, זאת שתמיד התמלאה באבק ולא משנה כמה ניקית, וניקית. לפחות פעם ביומיים ניקית, ולא עזר. הפלסטיק בצבע שנהב הזה היה תמיד שחור. אפילו לא אפור. שחור של ממש. אז יום אחד, בחודש יוני, זמן המבחנים, כשכבר לא היו לימודים ולא היית צריכה להגיע לבית הספר, אלא היית אמורה לשבת בבית ולעצב בראש דגמים חדשים, החלטת לעשות מעשה. קמת ותלשת במהירות שיא את הווילון-לא וילון הזה, ויצאת מהבית תוך שאת גומרת אומר למצוא וילון חדש, כזה שישקף את מה שאת ואת מי שאת. וילון מעוצב מתנפנף כזה, מבד נעים בצבע ורדרד-בורדו, אולי סגול - תלוי מה יהיה בחנות, אבל בכל מקרה - וילון יהיה. כך החלטת, וכשאת מחליטה משהו - זה מה שיקרה, ולא משנה מי או מה יעבור בדרך.

בחנות הווילונות

אחרי הליכה לא קצרה בחום התל אביבי הלח, הגעת סוף סוף אל חנות הווילונות. כבר בחלון הראווה ראית את הווילון שיעטר את חדר השינה שלך. וילון ורוד בהיר ועדין, כמעט לבן, ועליו עיטורי גלים עדינים ביותר בצע סגול לילך, הצבע שאת כל כך אוהבת, זה שכמעט עיטר את ההזמנות לחתונה שלך עם אמיר... את ניעורה מהמחשבות הלא רצויות האלה, ופוסעת בשמחה לחנות. עומד שם בחור צעיר וחייכן, השואל איך אפשר לעזור. "אה, זה נורא פשוט", את אומרת. "אני רוצה את זה!" - ומצביעה על הווילון שבחלון הראווה. "ככה, בלי לראות עוד דברים? יש לנו הרבה דגמים של וילונות בחנות. לא בא לך איזה וילון מיקדו? גלילה? ונציאני?" את לרגע לא מבינה מה הוא רוצה ממך, אבל אז קולטת את חצי החיוך שלו בזווית הפה והעין, ומחייכת בהקלה. הוא מבין בדיוק על מה את מדברת. שלוש שעות אחר כך (ורק כי היו הרבה לקוחות בחנות בדיוק כשאת נכנסת. אחרת הוא היה עושה את זה מייד) הוא כבר מתקין אצלך את הווילון החדש, ונשאר ליומיים. מאותו רגע - הכול נראה נפלא.

וילון ואהבה - באחריות?

השבועיים שאחר כך נראו כמו סרט הוליוודי. מתנות, פרחים, מסעדות, טיולים - והכול - על חשבונו כמובן. אפילו הצלחת שלא לחשוב על אמיר כל הימים האלה. אחרי שבועיים הווילון נפל. ונקרע. כך תאום ללא אזהרה. שאלת איזו מן סחורה הם מוכרים, ולמה הוא התקין את הווילון בצורה כזאת גרועה. הוא אמר שהוא לא עשה את זה בכוונה, ושתפסיקי להיות כל כך קטנונית, הוא בסך הכול עשה לך טובה. שאלת אם יש אחריות והוא צחק. "נראה לך שבנחלת בנימין ימכרו לך משהו באחריות? אצלנו מוכרים הכול באהבה, ואהבה זה אף פעם בלי אחריות, עוד לא למדת את זה?" פתאום לא הבנת מי זה האיש הזה שנמצא אצלך בבית. איך הוא הפך את עורו בשנייה וחצי. ביקשת שילך. לא חשבת שהוא יעשה את זה, אבל הוא הלך. כבר שתיים וארבעים וחמש לפנות בוקר ואת לא מבינה עדיין מה בדיוק קרה שם. נשארת עם לב כואב, וילון שבור וקרוע ובבוקר כנראה תגלי - שגם בלי כרטיס אשראי. כנראה שככה זה - וילונות קונים באחריות או לא קונים בלבד. אהבה כנראה קשה מאוד למצוא שם...
רשימה מפורטת של מומחים בתחום תוכלו למצוא במערכת סינונים מתוחכמת חנויות וספקי וילונות.

>>בואו להתעדכן במחירון וילונות.