נסעתי לתל אביב עם נסיעת המשך דרך התחנה המרכזית. חייבת לציין שהמקום מוזנח ואפילו די מפחיד. במפלס שבו הייתי אין בכלל מודיעין. יש מספר טלפון אליו צריך להתקשר, אך המוקדנית לא יודעת להסביר בדיוק איפה נמצא הרציף המתאים. לא הייתי היחידה שחיפשה את התחנה המתאימה. אנשים מבוגרים עברו הלוך חזור בין הרציפים כדי למצוא את הקו המתאים להם. לא ניתן למצוא במקום אף נציג שאיתו ניתן להתייעץ. ראוי שכתחנה מרכזית המקום יתפקד בצורה נגישה יותר לקהל הלקוחות.
עמדת מכירת הכרטיסים נמצאת בקומה 6. אני נסעתי בקו 405 לירושלים. הוא יצא בתדירות גבוהה. הטענתי את הרב קו מראש אצל הקופאי בכרטיס הלוך ושוב, וכשחזרתי מירושלים גיליתי שלא נותרו נסיעות. הנהג נתן לי להמשיך בנסיעה וליווה אותי לעמדת המכירה כשהגענו לת"א כדי לברר את העניין, כיוון שהתעקשתי ששילמתי. הפקיד בקופה קצת התווכח, אבל מכיוון ששמרתי את כל הקבלות, גילינו את הטעות. נראה שהקופאי שמכר לי את הכרטיס העביר אותו פעם אחת, אולי כדי לחסוך לי זאת כשאני עולה לאוטובוס, אך אני לא שמתי לב לזה והוא לא אמר, וכך כשעליתי לאוטובוס והשתמשתי ברב קו- זו הייתה כביכול כבר הנסיעה השניה.
הישיבה באוטובוס נעימה, וכך גם הנסיעה עצמה.
שימו לב, שאם אתם רוצים לשבת בקבוצה, כדאי לעלות לקו הזה מיד כשהוא פותח את הדלתות כיוון שהוא מתמלא מהר מאוד בנוסעים.
ממליצה על נסיעה ב"אגד" מאד (גם חסכוני, גם נעים (מזגן)....) וגם נהגים חביבים , רוצה לציין את יגאל גבאי בקו 173 (לראשל"צ) תמיד עם חיוך, אדיבות וסבלנות ללא גבול, תמיד אדיב בכל שעה, ככה נותנים שירות כמו שצריך !!!!
בימי שישי וערבי חג הרכבות נגמרות מוקדם מאוד (במיוחד עכשיו בשעון חורף) לעומת זאת יש לציין לטובה את אגד שהאוטובוס האחרון מתל אביב לחיפה יוצא ב16:40!!!
לקחתי את האוטובוס ב15:30 (הוא איחר ב10 דקות אבל ממש בקטנה) והנסיעה לחיפה נמשכה שעה ועשרים. אמנם הרבה זמן יחסית לנסיעה ברכבת אבל היו בדרך קצת פקקים, וזאת הייתה האופציה היחידה לחזור לחיפה בתחבורה ציבורית בשעה הזאת. תמיד האוטובוסים ממשיכים לעבוד עד אחרי הרכבת והן גלגל ההצלה של הרבה אנשים שפספסו את הרכבת האחרונה.
