או-פאן בוטיק O-fun boutique

אני תושבת תל אביב. הגעתי להחליף מגן גלגל של גרסת שיאומי. זה היה יום שישי בשעה 13:00. נאמר לי מחיר אמרתי בסדר, יצאתי מהחנות וחזרתי אחרי חצי שעה. אני מגיעה אני רואה את הבחור יושב על הכיסא באדישות מטורפת, ואומר לי: "אני מחפש את הנורה של הקורקינט שלך כבר חצי ולא מוצא". שאלתי אותו "אוקיי.." אני כביכול מחכה לשמוע מה הפתרון שלו. שאלתי אותו עוד שאלה : " למה השותף שלו לא מחפש"?, הוא אמר לי: " כי הוא עושה דברים אחרים." - אז שאלתי אותו" מה עושים?" הוא עונה לי בשיא האדישות כאילו לא אכפת לו: "לא יודע אני חיפשתי בכל מקום לא מוצא..הכי הרבה תחזרי ביום ראשון" לא אמר לי סליחה ולא כלום, לא נתן לי להרגיש טיפה של אכפתיות בזה שהוא איבד את הנורה. הרמתי את הקול ואמרתי לו שלפחות שיעשה את עצמו כאילו אכפת לו, הוא אמר לי שככה הוא מתנהל וככה הוא מתנהג. בסוף הוא מצא את הנורה על הקורקינט - מאוד מוזר, החוסר תשומת לב הזאת וחוסר אכפתיות מטורפת. לא חוזרת למקום הזה, אה ואחרי חודש המגן נשבר שוב.. "