חברות גז - הבחירה בידיים שלכם

גז הוא מרכיב הכרחי במציאות חיינו ולא מהיום. קשה עד בלתי אפשרי להסתדר בלעדיו, ומכיוון שלא מדובר בחומר כה יקר, אנחנו ממשיכים לצרוך אותו ולשלם על אספקתו השוטפת מבלי להבין בדיוק על מה, למה וכמה.

חשוב לדעת: בשנות ה-90 התרחשה רפורמה גדולה בשוק הגז. בעבר, השוק היה ריכוזי וכלל ארבע חברות בלבד, והמחירים היו נתונים לפיקוח ממשלתי. כיום, בזכות הרפורמה, הפך הגז למוצר, כמעט כמו כל מוצר אחר. לא פחות מ-19 חברות פועלות בשוק המקומי, ביניהן "סופר גז", "גז טבעי", "אמישראגז", "פז-גז", ואלה מספקות שירותים, על פי בחירתכם. ואם אתם כלקוחות, הגרים בבית פרטי, לא מרוצים - תמיד תוכלו לעבור לחברה אחרת, מתחרה (באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת תוכלו למצוא רשימה ממוקדת של חברות וספקי גז)

מעבר בין חברות גז - הכוח בידי הלקוח

לפי החוק, כל שנדרש מכם הוא להודיע לחברה הנוכחית על רצונכם לעזוב. מרגע קבלת ההודעה, החברה מחויבת להגיע אליכם תוך 15 ימים ולנתק או לפנות את מיכלי הגז הקיימים - וכל זאת, ללא "רעות חולות" מוכרות כמו קנסות, עלות עבודה או דמי התנתקות. תם עידן המונופולים, לפחות בתחום הגז. הכוח נמצא בידי הלקוח, וכפועל יוצא מכך גם השירות שניתן לו - זול ואיכותי מבעבר.

הזכות לעבור מחברה אחת לחברה אחרת מעוגנת בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) - 1989, פרק ד', בחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף) - 1991, ובתקנות ההסדרים במשק המדינה (משק הגז - החלפת ספק גז) - 1991.

בית משותף - הסכמה משותפת

המצב שתואר עד כה מעט שונה בכל הנוגע למגורים בבניין משותף. בדרך כלל, נקבל כעובדה מוגמרת את שירותיה של חברת גז שנבחרה על ידי הקבלן מסיבותיו שלו, ועל פי התקנות מחויבת לפעול לפחות שנה אחת לפני קבלת החלטה על החלפתה בחברה אחרת. אבל זהו לא סוף פסוק; אם אתם לא מרוצים מהשירות של החברה הנוכחית, עליכם לגייס רוב, בדרכי נועם ושכנוע כמובן, של 51% מהדיירים לפחות, כתנאי לניתוק מן ההסכם עם חברת הגז. כמו במקרה של בית פרטי, גם כאן תוכלו להשיג את השחרור המיוחל תוך 15 ימים מעת שליחת ההודעה.

בהקשר כולל יותר, מעניין לציין כי בשנים האחרונות גדל כוחן של קבוצות קנייה, או קבוצות אחרות שמתאגדות על רקע צרכני. הדבר אפשרי גם בתחום הגז. אם אתם מצליחים לגייס רוב בבניין משותף, קל וחומר במספר בניינים הסמוכים זה לזה, כוח המיקוח שלכם מול כל חברת גז יעלה פלאים. ידוע כי מספר לא מבוטל של דיירים כבר השתמש בכוח הזה.

מתקין או טכנאי גז?

הרפורמה האחרונה הביאה איתה שינויים מבורכים נוספים. אחד מהם, חשוב במיוחד, הוא חוק הטכנאים. נגמרו הימים בהם נדרשתם להמתין שעות ארוכות עד שהטכנאי היה מועיל בטובו להגיע אליכם. הודות לחוק הזה, אם הטכנאי מאחר מעל לשעתיים, אתם זכאים לדרוש פיצוי של 300 שקלים. ואם הוא מופיע לפתע אחרי המתנה ממושכת יותר (שלוש שעות לפחות) - הסכום יוכפל ל-600 שקלים.

אבל, למצער, אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי, והחוק הזה עדיין לא חל על חברות הגז. לטענתן, אנשיה הם לא טכנאים אלא "מתקינים". ואת הטענה הזאת קיבל בינתיים המחוקק. אז מה בדיוק ההבדל בין טכנאי למתקין? כנראה שרק חברות הגז יודעות את התשובה.

המועצה לצרכנות נכנסת לתמונה על כל פנים, במציאות הנוכחית צרכנים נאלצים להמתין ללא תוחלת לטכנאי (או למתקין, תלוי את מי שואלים) לאיתור תקלה, או לבדיקות שגרתיות המחויבות על פי חוק. לא חסרים מקרים בהם אנשי מקצוע נוקבים ביום ושעה, וכלל לא טורחים להגיע וכמובן לבטל. מן הטעם הזה, המועצה הישראלית לצרכנות התמודדה עם פניות רבות של לקוחות כעוסים וממורמרים.

המועצה עצמה פנתה למשרד המסחר והתעשייה בדרישה להחיל את חוק הטכנאים גם על מתקיני הגז. ברגע שחברות הגז יידעו כי הן חשופות לתביעות ופיצויים בגין איחורי מתקינים, הם כבר לא יוכלו להרשות לעצמן לזלזל כך בזמנם של הצרכנים; וכמו אצל חברות התקשורת, שעה אצלן תהיה שעה.

ועד שהחוק יחול גם עליהן, עדיין יש בידי הצרכנים את הכוח "להעניש" חברת גז שלא מספקת שירות ראוי, ולעבור לחברה אחרת. את הכוח הזה בהחלט כדאי לנצל כאשר אין ברירה אחרת. הרי בכל התקשרות סטנדרטית, על חברת הגז לספק לצרכן שירות הכולל אספקת גז שוטפת, תיקון תקלות, ביקורות תקופתיות וכמובן - שירותי טכנאים. בהצלחה.

>>בואו להתעדכן במחירון שירותי גז ואספקת גז.