תאוות בשרים: 5 המסעדות הדרום אמריקאיות הטובות ביותר

הליכה למסעדה דרום אמריקאית היא מבחן רציני עבור מערכת העיכול. הנה המקומות בהם הכי כיף לעבור את המבחן הזה
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג מסעדות דרום אמריקאיות

'מסעדות דרום אמריקאיות' זו הגדרה קצת כוללנית מדי למטבחים ומאכלים שונים זה מזה עד מאוד - מנאצ'וס וגוואקמולה מכסיקניים דרך פז'ואדה מברזיל ועד סטייקים מארגנטינה, ועוד לא הזכרנו את הסגנון הלטיני שמשלב בין כולם. בישראל אין הרבה מסעדות דרום אמריקאיות, אך יש כמה טובות שמצדיקות ביקור, רצוי על בטן ריקה.

 

בוצ'רי דה ברילוצ'ה

מי שטייל בארגנטינה ודאי לא יכול לשכוח את שלושת המינים שבהם נתברכה מדינה זו: בשר, שוקולד ויין. ה'שילוש הקדוש' עומד בבסיס הבוצ'רי דה ברילוצ'ה, מסעדה שנקראת על שם עיירה שכלכלתה מבוססת על מוצרים אלה. 

 

 
ביקור במסעדה הוא מעין סיור במספר תחנות. הראשונה נמצאת כבר בכניסה, כשאת פני המבקרים מקבלים גושי שוקולד אימתניים. קוטמים חתיכה קטנה, מכניסים לפה וממשיכים הלאה אל כוסות יין שנמזג מחבית. בקצה המסעדה נמצאת הקצבייה, מקרר בשר גדול עליו אמונים אנשי מקצוע שיודעים להתאים את הנתח הנכון למידת צלייה נכונה ולסועד הנכון. קרניבורים מושבעים, רצוי שידלגו על המנות הראשונות וייגשו ישר לעניין שלשמו התכנסנו: תפריט בשרים מגוון עם נתחים מוכרים יותר - סינטה, פילה, פריים ריב - ופחות, כגון פיקנייה ונקניקיות מתוצרת בית. הבשר מוגש על מיני-מנגל שמונח על השולחן ומאפשר להוריד אותו ברגע הנכון ולהתאים את מידת הצלייה לטעם האישי.
 
אם נשאר מקום בבטן, אפשר לקנח בגלידות ארגנטינאיות לפי מתכון אותנטי מברילוצ'ה, אבל אל תסמכו על זה.
 
 

קדאקס

העיר שדרות עושה בדרך כלל כותרות מסיבות ביטחוניות, אבל כשמתפזר העשן מתגלים בפינה הדרומית הזו לא מעט פנינים. למשל, מסעדה דרום אמריקאית שהמוניטין שלה מגיעים עד תל אביב.
 
התפריט מתייחס לאזורים דוברי ספרדית בעולם כולו, לאו דווקא באמריקה הדרומית, ולכן כולל סוגי טאפאס שונים. עם זאת, החלק המעניין בו הוא זה שמתייחס לברזיל, ארגנטינה ואיים אקזוטיים בקריבים: ג'מייקה, טרינידד וטובגו ועוד. המגוון נע ממספר סוגי אמפנדס, דרך אורז קריאולי חריף עם ירקות, קארי, חלב קוקוס ופירות ים, ועד צ'ילי קון קרנה ואוסובוקו ברוטב מולה מכסיקני על בסיס שוקולד, יין וצ'ילי.
 
כדאי לפתוח את הארוחה בכמה מנות טאפאס קלאסיות שעוזרות להחליק את האלכוהול, ולהמשיך במנות המיוחדות יותר, כמותן קשה למצוא אפילו בתל אביב.
 
 

מסקל

שגרירות מכסיקו בישראל נמצאת בשכונת פלורנטין. זה לא שהשגריר עבר לגור שם, אבל הצוות שלו מבלה באופן קבוע בבר-מסעדה הדרום תל אביבי, שואף קצת ריח של בית. במסקל יש לא רק מנות נאמנות למקור, אלא גם אלכוהול (המרגריטות הן מהמשובחות בארץ) ואווירה צעירה ותוססת. התפריט לא ענק אך מדויק, וכולל מנות קלאסיות בביצוע מצוין - קסדיאס ונאצ'וס מתוצרת בית, עוף במולה (רוטב שוקולד פיקנטי נפלא), טאקוס ופריחולס.
 
עד לפני כשנה הבר מילא חלל קטן וצפוף, אך לאחר שיפוצים והרחבה ניתן לבלות כאן קצת יותר בנוחות. לקראת חצות, בעיקר בסופי שבוע, תנועת הלקוחות זולגת החוצה אל הרחוב, והמדרכה הופכת למעין מסיבה מאולתרת. כיף של מקום בגלל האוכל, אבל לא רק. 
 
 

ברזיל הקטנה

מעניין שדווקא אילת מרכזת בתחומה לא מעט מסעדות בשר דרום אמריקאיות. ברזיל הקטנה, מסעדה עם מוניטין וותק, צברה לעצמה קהל לקוחות לא רק בגלל איכות הבשר, אלא גם בזכות החוויה הכוללת. המקום קטן וחבוי ממרכזי הבילוי של העיר, אך כדאי להזמין מקום כי מדובר בסוד גלוי.
 
התפריט פועל בשיטת השיפוד הרץ - מלצרים שעוברים בין השולחנות עם שיפודי ענק ומנסרים מהם נתחי בשר היישר לצלחות הסועדים. ההמלצה היא לוותר לגמרי על מנות ראשונות ותוספות (ולא להתפתות לצ'יפס הכלול במחיר), להתקמצן עם הבשרים הראשונים (בדרך כלל נתחי עוף ונקניקיות, טובים כשלעצמם אך עדיין...) ולתת עבודה רצינית בשלבי הפילה, האנטרקוט והפיקנייה. כדי לעצור את פסטיבל הבשר האין סופי צריך להודיע למלצרים שזהו, לפעמים החגיגה נגמרת, ובשלב הזה בדרך כלל גם לא נותר מקום לקינוח. המסעדה היחידה שאסור לוותר עליה כשיורדים לאילת. 
 
 

קאסה נובה

מסעדת שף בסגנון נואבו לטינו, 'לטיני חדש', חיבור בין חומרי גלם ומטבחים מדרום אמריקה בלבוש מודרני ועדכני. המסעדה ממוקמת במבנה יפהפה בכניסה לנמל יפו. קשתות עתיקות, קירות אבני כורכר ושנדליירים אחראיים להידור מאופק, ואת הצבע מוסיפים אביזרים וריהוט בגוונים חמים. החלל מחולק לשלושה אזורים: בר אלכוהול, אזור ישיבה עם שולחנות בגדלים שונים ובר נוסף סביב המטבח. חובבי בישול יעדיפו את האחרון כי הוא מאפשר להציץ בשף ניר דגן ובעוזריו תוך כדי עבודה, ובעיתות רצון מזכה בצ'ופרים מזדמנים.
 
התפריט מחולק דווקא לארבעה חלקים - סביצ'ה, פיקאוס (מנות בינוניות לחלוקה), מנות עיקריות וקינוחים. מגוון האופציות מבחינת גודל מנות וחומרי גלם מאפשר הרכבת ארוחה בהתאם לכל טעם, תקציב ומידת רעב, גם אם מדובר רק באלכוהול ובנשנוש קליל. תפריט בראנץ' בסגנון שונה מהביצה-טונה-גבינה השגרתיים הוא התנסות מעניינת, וכשמזג האוויר מאפשר מומלץ לשבת בחוץ ממש על החומה הגובלת עם הים. אין בתל אביב הרבה מראות יפים מאלה. 
 
 

רשימה ממוקדת של מסעדות דרום אמריקאיות נוספות תוכלו למצוא כאן - באמצעות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת.

בהצלחה.


 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא מסעדות דרום אמריקאיות
האם המאמר עזר לך?