גם לעובדים זרים יש זכויות - לפעול בדרכים חוקיות

על פי הנתונים הרשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לסוף שנת 2013 מועסקים בישראל כמעט מאה אלף עובדים זרים, בין אם באופן חוקי ובין אם באופן לא חוקי. מה שלא כל המעסיקים נותנים עליו את הדעת, הוא שחובה עליהם לשמור על כל זכות וזכות של העובדים הזרים. אחרת, הם מסתכנים בתביעות בהיקפים גדולים, או לחילופין בסנקציות חמורות נגדם מטעם רשות האוכלוסין וההגירה בישראל.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג השמת עובדים זרים

ויכוחים רבים נסבים סביב חיוניותם של העובדים הזרים בישראל; סביב היקף המועסקים המקסימלי הרצוי; סביב תנאי העסקתם ועוד. ברור כמעט לכולם שלא נוכל להישאר ללא עובדים זרים כלל, אך גם מוסכם שכדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ועל הסטטוס קוו, חשוב להבטיח שעובדים זרים יועסקו בה רק באופן חוקי. 

 

ראשית: מצבת העובדים הזרים בישראל

כצעד ראשון, יש למפות את תחום העסקתם של עובדים זרים בישראל. מבחינה השוואתית, ניתן לראות שבאופן מסורתי החלק הארי של העובדים הזרים בישראל, למעלה ממחציתם, מועסק בענף הסיעוד: בסך הכול, יותר מ-50 אלף עובדים, נכון לשלהי שנת 2013. ענף אחר שבו בולט מספר העובדים הזרים הוא החקלאות, ובו מועסקים כמעט שליש מהעובדים הזרים. ענף מרכזי נוסף שבו נפוצה העסקת עובדים זרים, במידה זו או אחרת, הוא הבניין. על פי החוק, יש לציין, אסור להעסיק עובדים זרים בתחומים אחרים, אפילו אם שהותם בארץ היא חוקית.
עובדים זרים ניתן להעסיק בשתי דרכים עיקריות. האפשרות הראשונה היא באופן עצמאי, מה שמצריך הליך הנפקת אישורים רלוונטיים אל מול הרשויות - הליך שבלעדיו ההעסקה הופכת ללא חוקית בעליל. האפשרות השנייה היא להיעזר בשירותיהן של חברות כוח אדם  אשר דואגות לאישורים האלה, ומעסיקות למעשה את העובדים מטעמן. במקרה הזה, הן משמשות, במידה מסוימת, על תקן מתווכות. 
רשימת הזכויות של עובדים זרים בתחום התעסוקה רחבה פי כמה מאלה המגיעות לעובדים ישראלים, ולו עקב מצבם הייחודי בארץ של העובדים הזרים. להלן הזכויות העיקריות שעליהן יש להקפיד במיוחד:
 
 

מגורים

על המעסיק לספק לעובד הזר מגורים הולמים, וזאת למשך כל תקופת העסקתו, ועד שבוע לאחר מכן. כאשר מדובר במגורים שאינם בבעלותו של המעסיק, הוא יכול לנכות תשלום מסוים מתלוש השכר של העובד עבורם: ניכויים אלה נעים בין כ-200 ש''ח לכ-370 ש''ח לחודש, בהתאם לאזור המגורים. כאשר המגורים הם בבעלות המעסיק, באפשרותו לנכות מחצית מהסכומים האלה.

 

ביטוח בריאות (וניכויים אחרים)

התקנות בישראל דורשות ממעסיקי עובדים זרים לרכוש עבורם ביטוח בריאות פרטי, וזאת מכיוון שהעובדים אינם זכאים, מן הסתם, לביטוח הבריאות הממלכתי. פוליסה שכזו ניתנת על ידי חברות פרטיות הפועלות עם קופות החולים, וכוללת בתוכה סל טיפולים ותרופות מקיף, סל שירותים בעבודה ועוד. ראוי לציין שכל פוליסה שכזו תקפה למשך שנה אחת בלבד, ושיש לחדש אותה שלושה חודשים לפחות לפני סיום תוקפה. גם כאן, המעסיק יכול לנכות אחוזים מסוימים מתלוש השכר של העובד עבור מימון הביטוח החשוב הזה: עד מחצית מהסכום במקרה של עובד סיעוד (או לחילופין 110.8 ש''ח, הנמוך מביניהם), או עד שליש מהסכום כאשר תחום התעסוקה הוא אחר (או 110.8 ש''ח, הנמוך מביניהם).
ניכוי אחר המותר משכר העובד הזר הוא ביטוח לאומי, אשר ניכויו עומד על 0.04% מגובה השכר, וזאת כשמשכורת העובד נמוכה מ-4,522 ש''ח. מכל תוספת שכר העולה על סכום זה, הניכוי עומד על 0.87%. ההפחתה המשמעותית האחרונה היא מס הכנסה, בהתאם לחוק. חשוב לשים לב שאין להוריד ממשכורת העובד סכומים בגין היטל העובדים הזרים.
 
 

הסכם עבודה

העסקה של עובד זר בישראל אפשרית רק כשהיא מלווה בהסכם עבודה חתום, בכתב, ובו מפורטים כל אחד מתנאי ההעסקה של העובד, לרבות: תיאור התפקיד, פירוט השכר ומרכיביו, ניכויים מהשכר, תאריך תחילת העבודה, מאפייני יום העבודה וכן הלאה. אלה חייבים להינתן על פי חוק, למשל בכל הנוגע לתשלום עבור שעות נוספות, דמי נסיעה, דמי הבראה וכיוצא בזה.
דגש חשוב נוסף הוא שההסכם צריך להיות בשפה אשר מבין העובד הזר לאשורה. כמו כן, יש להעניק לו עותק של החוזה.
 
 

חופשות וחגים

כאשר מעסיקים עובד זר, נדרש לדאוג לו למנוחה שבועית, וזאת בהתאם לחוק שעות העבודה והמנוחה. מדובר הוא על מנוחה שבועית של לפחות 36 שעות, בימים שישי, שבת או ראשון (על פי דתו של העובד הזר). באופן שנתי, יש להעניק לעובד מספר ימי חופשה קלנדריים בשנה, וזאת על פי שנות הוותק שלו בעבודה. חופשות אלה הן על חשבון ימי העבודה, ומספרן תלוי גם במספר הימים השבועיים שבהם מועסק העובד. 
העסקה של עובד זר מכניסה לתמונה, מטבע הדברים, גם חופשות בחגים שאינם יהודיים. על פי החוק, זכאות העובד היא לתשעה ימי חופשה בזמן החגים, בתשלום מלא, וזאת לאחר שלושה חודשי תעסוקה. חשוב להדגיש שהעובד הזר יכול לבחור לקחת את ימי החופשה גם בחגים יהודיים, בתנאי שאינם נופלים על יום שבת.
 
 

תשלום עבור ימי מחלה

על המעסיק של העובד הזר לדאוג לתשלום דמי מחלה עבורו, כאשר אלה תלויים גם כן במשך עבודתו. התקנות, מהבחינה הזו, מצביעות על כך שמדי חודש מתווסף למצבור של העובד יום מחלה וחצי, וזאת עד לסכום מקסימלי של 90 ימים שעשויים להיאגר לזכותו בסך הכול. המשמעות של דמי המחלה היא שהחל מהיום השני של המחלה, וכאשר העובד מנפיק אישור רפואי המעיד על כך, יזכה הוא ל-37.5% מהשכרו בימים השני והשלישי של המחלה, ו-75% משכרו ביום הרביעי ואילך.

 

ההשלכות לעוברים על החוק: מתביעות ועד מאסר

כדי להבין מדוע נדרש לשמור על זכויות העובדים הזרים, יש להתבונן על המגמות המרכזיות בתחום. החודשים האחרונים מאופיינים בגל כמעט חסר תקדים של תביעות בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים, של עובדים זרים כנגד מעסיקיהם, וזאת בסיועם (ולעתים אף ביוזמתם) של עורכי דין. לרוב הדבר נעשה לאחר סיום יחסי העבודה ביניהם, ולעתים אפילו אחרי שהעובד הזר עוזב את הארץ. כפי שניתן לראות, לא חסרות סיבות שבגינן יכולים העובדים להגיש את התביעה, וסיכוייה להתקבל גבוהים.
גם בקרב רשויות האכיפה בישראל התמונה אינה מעודדת עבור אלה שלא מקיימים את חובותיהם, כשהצפי הוא שהגברת הענישה תרתיע מעסיקים פוטנציאליים מלעבור על החוקים. העונשים הנפוצים הם קנסות בהיקף של עשרות ומאות אלפי שקלים על המעסיק, או אפילו מאסר.
בנקודה הזו, חשוב להדגיש כי החוקיות של עצם ההעסקה של העובד הזר אינה רלוונטית מבחינת הזכויות שלו, והיא נבחנת באופן נפרד. כמובן שכאשר מתגלה בעיה גם בהיבט הזה, מוסיף המעסיק חטא על פשע.
 
 

>> לאיתור חברות השמת עובדים זרים בכל האזורים בארץ.


 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא השמת עובדים זרים
האם המאמר עזר לך?