המדריך להעסקת עובדים זרים - על חובות ואישורים

מעוניין להעסיק עובד זר? חשוב שתדע שלא כל אחד יכול לעשות זאת על דעת עצמו. העסקת עובד זר כרוכה בהליכים ביורוקרטיים מסודרים, וקבלת אישורי העסקה פורמאליים. כדי להבין במה מדובר, ומה צריך לעשות כדי לפעול בהתאם לחוק, ריכזנו עבורך את המדריך להעסקת עובדים זרים.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג השמת עובדים זרים

העסקת עובדים זרים בישראל נעשית כיום במימדי ענק, בעיקר בתחום הסיעוד. אם גם אתה מעוניין להיכנס לסטטיסטיקה, ולהעסיק עובד זר באופן מלא, ודאי כבר שמעת סיפורים על אנשים, חברות או גופים שהעסיקו עובדים זרים שלא כחוק, ונענשו בצורות חמורות: החל מקנס כספי לא מבוטל, ועד למאסר מאחורי סורג ובריח. 
לכן, מומלץ בחום שתבצע את תהליך הוצאת האשרות אל מול הרשויות על פי הספר, ולאחר מכן תקפיד לשמור על כל אותן זכויות עובדים בסיסיות. אנחנו כאן כדי לסייע לכך להבין מהם השלבים הביורוקרטיים שתידרש לעבור, כדי שהעסקת העובד הזר תהיה בהתאם לתקנות הנדרשות במדינת ישראל.
 
 

ראשית: תקנות כלליות להעסקת עובדים זרים

עוד לפני שנתייחס למסמכים, לטפסים ולבקשות שיש להגיש לרשויות הרלוונטיות, חשוב להגדיר בדיוק מספר חוקים חשובים שחייבים לשמור עליהם. הראשון הוא שלא ניתן להעסיק עובד זר, כאמור, ללא אישור מתאים הניתן מרשות האוכלוסין וההגירה. ההיתר חייב להיות על שם המעסיק בלבד, ובתחום הספציפי שאושר עבור אותו עובד זר.
בהמשך לכך, חל איסור כיום להעסיק עובדים זרים בתחומים דוגמת משק הבית או השיפוצים, אפילו אם העובדים עצמם נמצאים בארץ באופן חוקי. התחומים היחידים המאושרים הם סיעוד, תעשיה, חקלאות, בניין ופיתוח תשתיות, מסעדנות ועבודת מומחים. החלפת תפקידי העובד הזר בין תחומים שונים אסורה אף היא.
 
 

השלב הראשון: קבלת היתר מלשכת האוכלוסין וההגירה

ההליך הבירוקרטי לקבלת היתרים להעסקת עובד זר שונה בכל אחד מתחומי הפעילות המאושרים להעסקת העובד, גם אם יש בהחלט נקודות דמיון רבות ביניהם. אנחנו נתייחס בהרחבה לתחום הסיעוד, שהוא הנפוץ ביותר בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים בישראל, וניתן דגשים חשובים גם לגבי התחומים האחרים. 
כשמתבוננים על תחום הסיעוד, הדגש הראשון הברור ביותר הוא שמגיש הבקשה צריך להימנות על האוכלוסייה הזכאית להעסקת עובד סיעודי זר, כאשר המקרים העיקריים המקנים זאת הם אלה:
אדם בגיל הפרישה, שמתגורר בקהילה או במוסד לדיור מוגן (ולא בבית אבות), וזקוק לסיוע יומיומי בהתנהלות. בדיקה להערכת תלות, הנעשית על ידי המוסד לביטוח לאומי, הכרחית בדרך להגדרת הסיוע ורמתו.
קשיש שגילו מעל 90, ושצבר לפחות ארבע נקודות במבחן התלות.
נכים שזכאים לקבל קצבת שירותים מיוחדים.
נכי עבודה שהוגדרו על ידי הביטוח הלאומי כ"סיעודיים" או כ"תלויים בזולת".
נכי צה''ל או נכי פעולות האיבה, שזכאים על פי ועדת משרד הביטחון ל-17 שעות ליווי ומעלה.
ילד שהוגדר כזכאי לקבלת גמלת ילד נכה (בתנאים מסוימים).
 
נמצאה זכאות כללית לעובד זר? השלב הביורוקרטי הראשון הוא קבלת ההיתר מיחידת ההיתרים של ענף הסיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה. הדבר נעשה באמצעות טופס בקשה -  טופס התחייבות שממלא המעסיק - וטופס ויתור על סודיות רפואית אשר יוגשו ליחידה האמורה באופן ישיר או באמצעות דואר, אך לא בפקס. בטפסים מפורטים גם מסמכים שיש להוסיף, לרבות תעודת זהות של המטופל, אישורים המגדירים את דרגת הנכות שלו ועוד. על המסמכים להיות מקוריים, ובעלי חתימה לאימות מטעם עורך דין או רואה חשבון. לכך יש להוסיף אישור על תשלום אגרת הבקשה, שעומדת, נכון לעכשיו, על 310 ש''ח, כאשר התשלום נעשה בדואר או באמצעות אתר שירות התשלומים באינטרנט. 
 
 

השלב השני: השמת העובד הזר

לאחר קבלת האישור הכללי להעסקת עובד זר בסיעוד, נדרש להתקדם לשלב הבא, והוא מציאת העובד הספציפי המתאים למשימה. הדבר נעשה בפועל באמצעות פנייה לאחת מבין הלשכות הפרטיות אשר מורשות על פי חוק לשמש כמתווכות וכמטפלות בעובדים זרים בתחום הסיעוד. על המעסיק להירשם באחת הלשכות האלה, שעה ש"התעלמות" מהצעד הזה עלולה להביא לשלילת ההיתר הבסיסי שקיבל קודם לכן. 
אותה לשכה תציע לך, המעסיק הפוטנציאלי, את שירותיו של אחד מהעובדים הזרים הנמצאים בשירותה, ואתה תוכל לבחור מתוכם בהתאם לניסיון המקצועי של העובדים, לתחומי הפעילות שלהם, לזמינות וכיוצא בזה. חשוב לציין שחל איסור על הלשכות לגבות תשלומים עבור הרישום עצמו, אם כי סכום חודשי המשולם על ידי המעסיק כדי לממן שירותים שונים של הלשכה (סיוע בביטוח העובד הזר, ביקורים רבעוניים וכיוצא בזה) הוא בהחלט בגדר אפשרות.
 
 

השלב האחרון: קבלת אשרת העבודה

לאחר מציאת העובד הפוטנציאלי, הכדור חוזר למגרש של רשות האוכלוסין וההגירה, לקראת השלב הסופי בתהליך - קבלת אשרת העבודה. המדובר הוא, למעשה, באשרת עבודה מסוג ויזה ב', עבור העובד האמור בלבד. אשרה זו תקפה לשנה בלבד, ויש לחדשה מבעוד מועד לקראת כל שנת העסקה. הליך חידוש ההיתר, חשוב לציין, נעשה על פי אותם נהלים בדיוק,  אם כי בהחלט ניתן להיעזר בשירותיה של אותה לשכה פרטית שטיפלה בבקשה הקודמת,  מה שחוסך את הליך הרישום אליה בשנית.
בישראל, פועלות כיום 24 לשכות המתמקדות בנושא האשרות, ואליהן מומלץ להגיע לאחר זימון תור באמצעות מספר הטלפון 1-700-551111 או 3450*. בפנייה ללשכה יש לצרף מספר מסמכים בסיסיים, ובכלל זה את טופס מתן אשרת הכניסה, את כתב ההתחייבות של המעסיק, תמונת פספורט מעודכנת של העובד הנבחר וצילום הדף מדרכונו הכולל את הפרטים האישיים שלו. יש לשים לב שתוקף הדרכון צריך להיות לתקופה של שנה וחצי לפחות.
התשובה הסופית לגבי אישור ההעסקה תינתן לרוב תוך פרק זמן של כשבוע, והיא תועבר הן למעסיק הן לעובד הזר עצמו.
 
 

קבלת אישור בתחומים אחרים

טענו קודם לכן כי הליך קבלת ההיתרים והאישורים משתנה בהתאם לתחום ההעסקה של העובד הזר. היריעה קצרה מלפרט כאן באריכות על ההליך הספציפי הנדרש בכל מקרה, אך להלן מספר קווים כלליים: 
ענף התעשייה - ההיתר ניתן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה רק לאחר שהמעסיק מוכיח כי ניסיונותיו למצוא עובד ישראלי העלו חרס. ההליך כולל שליחת טופס בקשה ומסמכים רלוונטיים, קבלת אישור מרשות התעסוקה, צירוף העתק של מודעת הדרושים כפי שפורסמה בעיתונות ותשלום אגרת הבקשה עבור העובד.
ענף החקלאות - הענף בעיצומה של רפורמה שמכניסה לתמונה לשכות תיווך פרטיות, כפי שנעשה בענף הסיעוד. חשוב להדגיש שנדרש שהתעסוקה תהיה בעבודה חקלאית בשטחים שדווחו למשרד החקלאות, כאשר העובד הזר נמצא כבר בישראל, או לחילופין מגיע על מנת להחליף עובד שיצא מישראל.
ענף הבניין ופיתוח התשתיות - גם תחום זה עבר רפורמה שבמסגרתה פועלים בו תאגידים פרטיים המשמשים כקבלני כוח אדם. הפנייה וההעסקה נעשים דרך אותם תאגידים, ולא באופן ישיר. ההליך כרוך, בין השאר, במתן ערבות, בתשלום אגרות (אגרת בקשה ואגרת רישיון שנתית) ובהגשת מספר לא מבוטל של מסמכים ונספחים.
ענף המסעדנות - העסקת עובדים זרים אפשרית במסעדות אתניות ומעורבות, ורק כאשר מוכיח המעסיק כי לא הצליח למצוא עובד ישראלי לאיוש המשרה. בדומה לענף התעשייה,  גם כאן ההליך מבוסס על טופס בקשה בצירוף אי אילו מסמכים, קבלת אישור מרשות התעסוקה, צירוף העתק של מודעת הדרושים שפורסמה בעיתונות ותשלום אגרת הבקשה עבור אותו עובד.
עבודת מומחים - קבלת היתר להעסקת זרים מומחים (מרצים, אמנים, מנהלים, ספורטאים וכן הלאה) נעשית באמצעות הגשת בקשה ליחידת ההיתרים של רשות האוכלוסין וההגירה, בצירוף תשלום אגרה בגובה של 1,100 ש''ח. סכום זה לא יוחזר גם כאשר בקשת האישור נענית בשלילה.
 
 

>> לאיתור חברת השמת עובדים זרים בכל הארץ.



 

 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא השמת עובדים זרים
האם המאמר עזר לך?