מה עושים כאשר נתקלים בנחש בבית או בגינה?

מפגש מקרוב עם נחש אינו חוויה מרנינה, וכשמדובר בנחש ארסי היא טומנת בחובה סכנת חיים של ממש. כל תנועה לא נכונה עלולה להסתיים בהכשה, וחשוב ביותר ללמוד ולשנן את כללי ההתנהגות המומלצים בכל מפגש עם נחש. על סוגי נחשים, על צעדי מניעה ועל פעולות מומלצות במקרה של הכשה, בכתבה שלפניכם.
כניסה לרשימת ספקים ובעלי מקצוע בסיווג לוכדי נחשים ובעלי חיים

"הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב", כך הוזהרנו עוד מימי בראשית, אלא שלפני שממהרים לשופו ראש, כדאי לזכור שלא כל הנחשים ארסיים ומסוכנים. מאידך גיסא חשוב גם לא להתעכב, בטרם נחש ארסי ישופנו עקב. לכן, תמיד רצוי להקדים הכנה לסכנה, וללמוד להכיר מקרוב את סוגי הנחשים הנפוצים, ואת הדרך המומלצת להתמודדות עם אויבנו הקדום מימי גן העדן.    

 

אילו סוגי נחשים נפוצים בישראל, ומי מהם נחשב מסוכן?

לפני שנתחיל לספק לכם הוראות מפורטות לגבי התנהגותכם בעת מפגש לא צפוי עם נחש מקומי, נסביר אילו סוגי נחשים קיימים בארץ. ומדוע זה חשוב? כדי שתדעו אילו נחשים נחשבים מסוכנים ואילו סוגים לא יוכלו להזיק לכם.
 
ראשית, חשוב לדעת כי בכל רחבי העולם מעל 2,000 סוגים של נחשים, ובישראל - 41 בלבד. יותר מזה: רק תשעה מהנחשים הארצישראליים מסוכנים וארסיים, ובהם נתמקד. נכון שכעת אתם רגועים יותר?
 
 

צפע ארצישראלי
נחש זה נחשב לנפוץ ביותר בישראל, ונקרא גם צפע מצוי. הצפע הארצישראלי ארסי ומסוכן, ובהחלט יכול להביא למותו של אדם מבוגר בהכשה. מדובר בנחש שנמצא בכל רחבי ישראל מבאר שבע וצפונה, ובדרך כלל אוהב מאוד אזורים מיושבים, מה שמגביר את הסיכוי למפגשים בינו לבין האדם. צפע זה יכול להגיע עד לאורך של כמטר וחצי, ולכן נחשב גם לגדול שבנחשי ארץ ישראל.
 
צפע חרמון
כפי שניתן להבין משמו, מדובר בנחש צפע שמצוי בעיקר בסביבת החרמון, ולא נחשב נפוץ מאוד ברחבי ישראל. זהו נחש ארסי, אך ברוב המקרים לא יגרום למוות - הארס שלו אינו קטלני דיו כדי להרוג אדם מבוגר. 
 
פתן שחור
הפתן השחור מזוהה על פי צבעו וצורת ראשו, אשר יהיה לרוב רחב יותר מגופו. מדובר בנחש ארסי למדי, אך לרוב הכשתו אינה קטלנית עבור אדם מבוגר, כלומר - לא תגרום למוות אלא בעיקר לכאבים עזים, לנפיחויות ולחום. פתן שחור נמצא בעיקר בנגב ובערבה.
 
שפיפון הנגב
צבעו הבהיר וראשו המשולש נחשבים לסימני הזיהוי הטובים ביותר של נחש זה. נמצא בעיקר במרכז הנגב ובאזור הערבה, ונחשב ארסי למדי, אם כי לא קטלני. עם זאת, הכשתו צפויה לגרור אחריה שלל תופעות בריאותיות לא נעימות בעליל.
 
 

צפעון שחור
נחש זה ידוע יותר בשם שרף עין גדי, אך למרות שמו הוא נפוץ בעיקר לאורך חלקה המזרחי של ישראל - מהגלבוע ועד הערבה. בנוסף, ניתן למצוא אותו במרכז הנגב. מדובר בנחש ארסי, בצבע שחור, אשר מסוגל להחדיר את הארס לגוף הקורבן גם כשפיו סגור לכאורה (על ידי חשיפת שן אחת בלבד ומגעה בעור). הכשתו עלולה להיות קטלנית לאדם בוגר.
 
אפעה מגוון
נקרא כך משום הגוונים הרבים שבהם הוא יכול להופיע - מחום-צהבהב בהיר ועד גוונים של אדום (בהתאם לאזור בו הוא חי). נפוץ לאורך מזרחה של ישראל, מהגלבוע ועד לאילת. נחשב ארסי מאוד, ועלול לגרום מוות גם לאדם מבוגר.
 
עכן גדול
הראשון מבין שלושה עכנים ארסיים שנמצאים בישראל. נחש אשר מתאפיין בזחילה אלכסונית-צדדית, בראש משולש ובכתמים חומים על גבו. נחש זה ארסי, והכשתו אף יכולה להביא לנמק - אך הוא לא נחשב קטלני לאדם.
 
 

עכן קטן
אורכו המקסימלי 45 ס"מ בלבד, ולא פעם גם פחות מזה. צבעו צהוב-חולי והנקבות 'זוכות' גם בזנב שקצהו שחור. למרות גודלו המזערי יחסית, הכשתו ארסית, ומסוגלת גם היא לגרום לנמק. לא נחשב קטלני ולא אמור לגרום לסכנת חיים.
 
עכן חרטומים
מידותיו כשל מידות העכן הגדול, וכמוהו גם הוא זוחל בצורה ייחודית - הצדה. נפוץ בעיקר במערב הנגב, בדגש על חולות מצרים. נחשב לנחש גדול ומאסיבי אשר הכשתו קטלנית ומסוכנת יותר משל העכן הגדול. גם מקרי הכשה שאינם מסתיימים במוות ילוו בתופעות קשות כמו הקאות, שטפי דם ואף איבוד הכרה.
 
**נחשים תת-ארסיים
לצד נחשים אלו, מומלץ להיות מודעים גם לנחשבים התת-ארסיים. אלו נחשים בעלי ארס, אך לרוב הכשותיהם יגרמו להרגשה לא נעימה, נפיחות וגרד באזור הנגוע, ולא יותר. הנחשים הם ארבע קו מצרי וארבע קו מצוי, עין חתול אפור, אדמדם וחברבר, נחש הכיפה, מחרוזן דו גוני, תלום קשקשים מצוי ותלום קשקשים מדברי.
 
 

כללי התנהגות וזהירות

ראשית נציין כי הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לאדם בפגישה עם נחש ארסי, היא במקרה שמדובר בפגישה מקרית - פגישה שבה הנחש מופתע. ההפתעה הזו תגרום לאינסטינקט הגנתי אצל הנחש, ובמילים אחרות: הכשה.
 
כדי להפחית למינימום את המפגשים המפחידים הללו, מומלץ מאוד לבצע מספר 'פעולות מנע', ולהרחיק מסביבת המגורים גורמים שידועים כאהובים על נחשים. הצעדים הבאים יעזרו לכם מאוד:
 
אל תשאירו זמן רב בחוץ ערמות גזם, עצים ופסולת צמחייה. ערמות מן הסוג הזה ידועות כאהובות על נחשים כמקומות מסתור. פנו אותן מוקדם ככל האפשר.
אם ברשותכם כלובי ציפורים או מכרסמים, נקו אותם היטב כדי שלא יפיצו ריח שנישא למרחקים גדולים.
בצעו הדברה של חולדות והרחקת יונים, אם יש כאלו בסביבת הבית.
 
אם התמזל מזלכם והבחנתם בנחש, אתם יכולים לנטרל את גורם ההפתעה ובכך להפחית משמעותית את הסכנה להכשה. אלו הכללים עליהם חשוב להקפיד במצב כזה:
 
יש לשמור על מרחק מהנחש, ולא להתקרב אליו.
אם הנחש נמצא ממש בסמוך אליכם, הימנעו מתנועות פתאומיות או מתזוזות מהירות שעלולות להפחיד אותו.
אין לנסות ללכוד את הנחש בכוחות עצמכם.
אין להרוג את הנחש - מדובר בחיה מוגנת בישראל.
במקרה והנחש נמצא באזור מיושב - יש להזעיק לוכד נחשים (לרשימת לוכדי נחשים), ולנסות לשמור על קשר עין עם הנחש.
 
ומה לעשות במקרה של הכשה?
חשוב לחבוש את האזור המוכש, אך לא בצורה מהודקת מדי שתביא לעצירת הדם. כמו כן, אין לשים חוסם עורקים באזור ההכשה.
אם מדובר בהכשה באחת הגפיים, יש לקבע אותה.
חשוב להרגיע את האדם שהוכש; לדאוג שלא יזוז יתר על המידה; לוודא שישהה בצל ושלא ייכנס לחרדה - כל זאת במטרה לשמור על זרימת דם אטית ככל האפשר, שתמנע התפשטות של הארס לשאר חלקי הגוף.
אין למצוץ את הארס או להניח קרח על אזור ההכשה.
 
 

>> לאיתור לוכדי נחשים, חתולים וחיות אחרות בארץ.
>> בואו להתעדכן במחירי לכידת נחשים ובעלי חיים אחרים.


 
חזרה לרשימת המאמרים בנושא לוכדי נחשים ובעלי חיים
האם המאמר עזר לך?