צילום מזון טיפים - אפשר לראות את הטעם

צילום מזון הוא חלק בלתי נפרד מהתחום הרחב יותר של צילום מוצר. המדובר הוא למעשה  בז'אנר צילומי לכל דבר ועניין, אשר מתייחס לאופן שבו יש לצלם מזון במטרה להציגו  בפרסומות, על גבי אריזות, במתכונים, בתפריטים, בספרי בישול ועוד, באופן המרשים ביותר. הנקודה המרכזית שיש לתת עליה את הדעת, היא שצילום מזון כולל בתוכו לא רק את מלאכת הצילום בפועל, אלא חייב להיות מבוסס על העמדה שלו בצורה המפתה והמרשימה ביותר, ובמילים אחרות - סטיילינג. 

במהלך ההיסטוריה השתנתה התפיסה לגבי צילום מזון ביותר ממובן אחד. בעבר, בעידן שבו  הצילום נתפס כמעין ביטוי של המציאות, הנטייה הייתה לצלם מזון בצורה ה"טבעית" שלו,  כלומר, בדומה לצורה שבה אנשים יפגשו בו על הצלחת - פעמים רבות, כשהוא פרוס על השולחן ומסודר בצורה שטוחה. במהלך השנים נוספו לצילום זה היבטים של תאורה ושל  קומפוזיציה - העמדת הפריטים בפריים המצלמה - אשר הפכו משמעותיים הרבה יותר. אחת המגמות הנוכחיות היא הצגת המזון באופן פשוט ככל האפשר, אם כי כזה שיבליט אותו.  הדגש הוא על צילומי תקריב, מזווית גבוהה, ועל יצירת עומק שדה, אשר מביא לידי כך  שהמזון בולט בפוקוס שלו, בעוד הרקע מטושטש יותר.

כיום, צילום אוכל מקצועי מבוצע לרוב באמצעות שלושה בעלי מקצוע מרכזיים: הראשון הוא הצלם, שאחראי גם על היבטים דוגמת תאורה. איש המקצוע השני הוא הסטייליסט,  פעמים רבות איש מתחום הקולינריה, שאחראי על הענקת המראה המרשים ביותר למזון. את התמונה משלים במאי השולחן, שאחראי על ה"תפאורה" המורכבת מפריטים שונים שיופיעו סמוך למזון המרכזי, בצורה שתיצור עניין בפריים, אך לא תגנוב את תשומת הלב. כמובן שבהפקות דלות תקציב, שבהן אין את היכולת להעסיק את כל בעלי המקצוע, נדרש כל אחד מהעוסקים במלאכה לקחת על עצמו תפקידים נוספים.

יש להדגיש כי המדובר הוא, בחלק מהמקרים, במנות "אמתיות" לכל דבר ועניין, בעוד שבמצבים אחרים, כפי שנראה מיד, מוחלפים חלק מרכיבי המנה בכאלה שאינם אכילים..

כפי שאפשר להסיק, צילום מזון אינו דבר של מה בכך. מבחינה טכנית, ייעשו הצילומים לרוב בסטודיו מקצועי, ובו אמצעי תאורה מלאכותיים, שיעניקו את האווירה הרצויה. הדגש כאן צריך להיות על יצירת שלם הגדול מסך חלקיו, והענקת האווירה המתאימה למה שהמזון מנסה לשדר. אם מדובר במאכלים "סקסיים", הרצון יהיה ליצור אווירה חמה ככל האפשר. תאורה בהירה יכולה לתרום לכך במידה לא מבוטלת. טיפ צילום מזון נוסף נוגע לתרחישים  שבהם מעוניינים ליצור רושם שהמזון חם ומהביל, למרות שבמהלך הצילומים הוא נוטה להתקרר, כמובן. במקרה הזה, נהוג להשתמש במכשירי אדים, בסירי מים רותחים או אפילו בסיגריות דלוקות, הנמצאים בסמוך למזון, אך באופן שבו הם לא ייראו בפריים הצילומי.

הסטייליסט, במהלך הצילומים, משתמש בלא מעט שיטות שיכולות לסייע להפוך את האוכל למרשים, מבחינה ויזואלית. את המזון נהוג לרסס בנוזלים, דוגמת מים או סירופ תירס, כדי לשמור על המראה הטרי שלו לאורך זמן. אפשר בהחלט לשנות רכיבים שונים במנות לצורך הצילומים, כאשר דוגמאות מקובלות הן החלפת חלב בשמנת, על מנת שלא ייספג לתוך האוכל, או החלפת גלידה, במנות הכוללות כזו, בפירה, צבוע או לא, אשר אינו נמס. קרח, למשל, נהוג להחליף בקוביות פלסטיק, סיליקון או אקריליק, משום שאינו יכול להישמר מוצק לאורך זמן (בעיקר על רקע החום הגבוה של התאורה. וסירופ מייפל? ובכן, תגידו שלום לתחליף הצילומי שלו, הלא הוא שמן המנועים.

מלבד הסוגיות המשמעותיות שהובאו מעלה, יש להדגיש כי כשמדברים על טיפים לצילום מזון, ראוי לתת את הדעת על סוגים של מנות ספציפיות. החדשות הטובות הן שהתחום כולל בתוכו התייחסות נפרדת גם להם, וכן לא מעט טכניקות מתוחכמות. כאשר מצלמים סלט,  לדוגמה, בחירה נפוצה היא למקם בתוך הקערה שמצלמים קערה קטנה נוספת, הפוכה,  שעליה יונחו הירקות. היות והרטבים מקשים על עיצוב הירקות שבסלט, נהוג להוציא אותו ממשוואת הצילום, ולבחור, תחת זאת, עשבי תיבול או נגיעות קטנות של שמן. 

כאשר מדובר בסלטי פירות, המורכבות נובעת מכך שהמראה הטרי נשמר פרק זמן קצר במיוחד. כדי להתגבר על כך, נהוג לחתוך את הירקות מוקדם ככל האפשר למועד הצילום,  לאחר שכל ההכנות מסתיימות. מכיוון שנהוג לצלם סלטי פירות מלמעלה, מה שמציג רק את השכבה העליונה, נהוג למלא את פנים הסלט בתערובות שונות, או אפילו פירה.

ומה עם בשר? ובכן, כשמדברים על לחמניות המבורגר, האתגר העיקרי הוא לשמור על מבנה ההמבורגר, על רקע שקיעת הלחמניות שמקיפות אותו. נהוג להשתמש לצורך זה בקיסמים, שלא יופיעו, כמובן, בפריים. את קציצות הבשר נהוג לטגן פרק זמן קצר במיוחד,  כדי לשמור על הצבע ועל המרקם האטרקטיבי שלהם, בעוד שסטייק, כדי שייראה עסיסי, נמרח, תאמינו או לא, במשחת נעליים.

דוגמה נוספת היא בירה, שתמיד נראית בצילומים קרה, צוננת ועמוסת קצף. כדי ליצור מראה כזה, יש לערבב את הבירה הקרה עם זו החמה, העשירה יותר בקצף, ולהוסיף מלח שייצור את הבועות. פעמים רבות, רסיסי "קרח" מלאכותיים מודבקים על הדפנות, כדי ליצור מראה המדמה התעבותם של הנוזלים על הכוס.

עקב המורכבות של צילום מזון, הבחירה המקובלת היא להשאיר את העבודה למומחים. אלו הן חברות הפועלות בתחום הכללי יותר של צילום פרסום, אופנה ותעשייה, אך רצוי כאלה המתמחות באופן ספציפי בצילום של מזון. כדי ללמוד על טיב החברה, יש לסקור דוגמאות לצילומים קודמים שהייתה אחראית להן, ולראות אם אכן הם מצליחים להעביר את הטעם של המנות.
 

רוצים לצלם לבד? אין בעיה, אך קחו בחשבון שסביר שהתוצאה תהיה מרשימה פחות.  כשמבצעים סוג כזה של צילום מזון, טיפים מועילים הם שימוש בתאורה טבעית באמצעות העמדת המזון קרוב ככל האפשר לחלון, כאשר ניתן להשתמש במחזירי אור אלה או אחרים. מבחינת זווית הצילום, ככל שהמנה מרשימה יותר, יש לצלם אותה מקרוב יותר, ברמה של קלוז אפ או אקסטרים קלוז אפ. מנה אסתטית פחות, רצוי לצלם ממרחק סביר, ולהוסיף אביזרים סביבה שיהפכו את הפריים לעשיר ולמעניין יותר. טיפ נוסף נוגע למנות של מאכלים בעלי נפח, אשר רצוי לצלם מזווית נמוכה כדי להעניק מראה תלת מימדי ומרשים יותר.