יין ישמח לבב אנוש: מדריך לבחירת יינות

לא זו בלבד שיין הוא מרכיב משמעותי בתרבות המזון שלנו, הוא גם חלק חשוב מן ההיסטוריה הלאומית שלנו. עיון במקורות מגלה כי שתו כאן יינות עוד מתקופת התנ"ך, ואין שום סיבה להניח שהרגלי השתייה האלה ישתנו בעתיד.  
גם בעולם היין קיימות אופנות. המגמה השלטת היום מכונה Fusion Global. היא גורמת לייננים מקצועיים לקחת את מטלטליהם ולתור ברחבי הגלובוס אחר אזורי יין מעניינים, ולהכיל אותם בתוך זרם הגולף של הצרכן הישראלי, או יותר נכון "זרם היין". מגמה שלטת נוספת היא יינות הדגל. יקבים רבים מחליטים להכריז על יין מסוים ככזה, הכרזה שמקפיצה את מחירו והופכת אותו לטרנדי יותר. כך היה, למשל, עם ירדן רום 2006 של יקבי רמת הגולן ועם גרנד רזרב 2004 של יקב אלכסנדר.

אדום, לבן ומה שביניהם

באופן חד וברור, עולם היינות מתחלק ליינות אדומים ויינות לבנים. מה חשוב לדעת עליהם? יותר מהכל, יינות אדומים לא דורשים קירור, נתון שמסביר מדוע אידיאלי לשתות אותם בעונת החורף. בתוך עולם היינות האדומים יש כמובן מבחר רב של סוגים וטעמים. יינות קברנה סוביניון קלאסיים נחשבים ליינות בעלי גוף מלא עם פוטנציאל יישון ארוך יותר. כל היקבים הגדולים בארץ מייצרים אותם, ומי שהתחיל במגמה הזאת היה הברון רוטשילד במאה ה-19.
מנגד, יינות לבנים דורשים צינון לפני הגשה, מה שהופך אותם לפופולאריים במיוחד דווקא בתקופת החגים. ובין הלבנים נראה ששרדונה הוא המוכר והאהוב מכולם, לפחות אצלנו. הטעם שלו עדין, מתקתק ומלטף. מוצאו אמנם מחבל בורגון שבצרפת, אבל גידוליו נפוצים במקומות נוספים, כולל בישראל.

זהות משל עצמו

יין טוב משדרג כל ארוחה. לא צריך להיות מומחה ליינות כדי להכיר בכך. בכל אופן, הבחירה בסוג היין היא לא שרירותית. מתברר כי לכל סוג מזון, לכל סוג תפריט - יש את היין, המיוחד, המתאים לו, כמו למשל יין ארומטי בעל חמיצות או יין כבד ומורכב. אבל, לפני הכל, על היין להיות טעים בפני עצמו, ללא כל קשר לסוג המזון. מנגד, חשוב מאוד גם לשמור על האיזון שלו, כדי שלא יאפיל על האוכל ולהפך. כך או כך, מומלץ לעשות שימוש במערכת סינונים מתוחכמת שתציג בפניכם רשימה ממוקדת של מומחים ליינות, שיסייעו לכם בבחירת סוג היין.

לכל בשר או עוף - יין משלו

בדרך כלל, יינות אדומים מתאימים יותר למאכלים כבדים, ואילו יינות לבנים משתלבים טוב יותר עם מאכלים עדינים. אבל זו רק ההתחלה. הנה כמה מנטרות מאוד מוצקות בכל הנוגע לשילובים: דגים עדינים הולכים טוב עם יין לבן יבש, במיוחד מסוג סוביניון בלאן, שמכיל רמה גבוהה של חומצה טבעית השוטפת את השמנוניות של הדג. אבל אם אתם מעדיפים דג סלמון - שרדונה המתקתק יותר, יעשה את העבודה היטב.
לבחירה במנה בשרית פיקנטית או בעלת רוטב דומיננטי כדאי להתאים יין אדום מסוג שירז. ואם הבשר עדין, מומלץ ללכת על יין אדום מסוג קברנה סוביניון. ומה לגבי בשר מתוק? דומה כי מרלו הוא הבחירה הנכונה.
עד כה כיסינו פחות או יותר את עולם הבשר. אך מה באשר לעופות? ובכן, כאן התמונה פחות מורכבת. יין לבן מסוג שרדונה, או יין אדום קליל מבציר מאוחר יחסית כמו מרלו, יתאימו לעוף כמו כפפה ליד. כמו יין לעוף.

יין לכל מטבח

נשאלת השאלה האם אופיו של המטבח משפיע על סוג היין, ולהפך. במקרה של אוכל אסייתי ההתאמה פשוטה למדי. ריזלינג לבן יבש מתאים כמעט לכל ארוחה אסייתית. כך גם לגבי אוכל הודי. לעומת זאת, ריזלינג חצי יבש משתלב מצוין עם סלטים למנות מתוקות וקלות.

להתחיל עם אחד, לסיים עם אחר

אם התחלתם לסעוד עם יין מסוג מסוים, אתם עשויים לסיים את הארוחה דווקא עם יין אחר. המומלצים ביותר הם ריזלינג יבש או גוורצטרמינר. השניים מהווים ניגוד לטעם של הקינוח. ניגוד שלא מתנגש עם הקינוח, אלא זורם איתו ומשלים אותו. ואם לא יין, כדאי לבחור בשנאפס תפוח או וודקה וניל.

היין נפתח - החגיגה מתחילה

הדיון או העיסוק ביין אינו מלא אם אין בו התייחסות ליינות המבעבעים. אלה מתקשרים אסוציאטיבית לאירועים חגיגיים. כולם מכירים את צליל פתיחת הפקק כאות לתחילת חגיגות ושמחות. ואולם, אם הלך הרוח שונה בתכלית, נניח ארוחה מכובדת, ואתם רוצים להישאר מאוזנים (כלומר שהיין לא יעלה לכם לראש), והמשפט "נכנס יין - יצא סוד" לא יחול עליכם - רצוי לשתות יינות לייט מופחתי אלכוהול, כמו הסלקטד ספרקלינג לייט.

הכמות קובעת את האיכות?

יין, מתברר, אינו מנותק מהגודל שלו, לפחות בחלקים מסוימים של השנה. יקבים מוציאים מהדורות של בקבוקים גדולים. לא צריך להיבהל מזה. אם אתם מתכננים ארוחה רבת משתתפים, מומלץ ללכת על האופציה הזאת. בקבוק גדול אינו פוגע בטיב היין, הוא אף הופך את פוטנציאל ההתיישנות שלו לאיטי יותר. בכל אופן, אם אתם במוד של ארוחה אינטימית, תוכלו למצוא גם בקבוקים מוקטנים בנפח 375 מ"ל. טוב תעשו אם תסיימו לשתות אותם עד סוף הארוחה, לא משימה יותר מדי מורכבת.

אחסון היינות

בין אם מדובר בבקבוק גדול שלא סיימתם, או בבקבוק חדש, יין דורש התייחסות נאותה בכל הנוגע לאחסון. בהנחה שאין לכם מרתף יינות בבית, כדאי להניחו במקום מוצל, עם חשיפה מועטה לשמש, ובריחוק מהקירות החיצוניים של הבית. הטמפרטורה האידיאלית שלו היא 15-20 מעלות. אם לבקבוק יש פקק שעם, מומלץ להשכיבו כדי למנוע מהפקק להתייבש. והכי חשוב - שלא נשכח ליהנות מטעמו המיוחד של היין. לחיים.